1
לא תעבדון לכון טעון וצלם וקמא לא תקימון לכון ואבן סגדא לא תתנון בארעכון למסגד עלה ארי אנא יי אלהכון:
la thebdwn lkwn Tewn wtslm wqma la thqymwn lkwn wabn sgda la ththnwn barekwn lmsgd elh ary ana yy alhkwn
“‘You shall make for yourselves no idols, and you shall not raise up a carved image or a pillar, and you shall not place any figured stone in your land, to bow down to it; for I am Yahweh your God.
2
ית יומי שביא דילי תטרון ולבית מקדשי תהון דחלין אנא יי:
yth ywmy shbya dyly thTrwn wlbyth mqdshy thhwn dkhlyn ana yy
“‘You shall keep my Sabbaths, and have reverence for my sanctuary. I am Yahweh.
3
אם בקימי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתהון:
am bqymy thhkwn wyth pqwdy thTrwn wthebdwn ythhwn
“‘If you walk in my statutes and keep my commandments, and do them,
4
ואתן מטריכון בעדנהון ותתן ארעא עללתא ואילן חקלא יתן אביה:
wathn mTrykwn bednhwn wththn area elltha wayln khqla ythn abyh
then I will give you your rains in their season, and the land shall yield its increase, and the trees of the field shall yield their fruit.
5
ויערע לכון דישא ית קטפא וקטפא יערע לאפוקי בר זרעא ותיכלון לחמכון למשבע ותיתבון לרחצן בארעכון:
wyere lkwn dysha yth qTpa wqTpa yere lapwqy br zrea wthyklwn lkhmkwn lmshbe wthythbwn lrkhtsn barekwn
Your threshing shall continue until the vintage, and the vintage shall continue until the sowing time. You shall eat your bread to the full, and dwell in your land safely.
6
ואתן שלמא בארעא ותשרון ולית דמניד ואבטל חיתא בשתא מן ארעא ודקטלין בחרבא לא יעדון בארעכון:
wathn shlma barea wthshrwn wlyth dmnyd wabTl khytha bshtha mn area wdqTlyn bkhrba la yedwn barekwn
“‘I will give peace in the land, and you shall lie down, and no one will make you afraid. I will remove evil animals out of the land, neither shall the sword go through your land.
7
ותרדפון ית בעלי דבביכון ויפלון קדמיכון לחרבא:
wthrdpwn yth bely dbbykwn wyplwn qdmykwn lkhrba
You shall chase your enemies, and they shall fall before you by the sword.
8
וירדפון מנכון חמשא מאה ומאה מנכון לרבותא יעירקון ויפלון בעלי דבביכון קדמיכון לחרבא:
wyrdpwn mnkwn khmsha mah wmah mnkwn lrbwtha yeyrqwn wyplwn bely dbbykwn qdmykwn lkhrba
Five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall chase ten thousand; and your enemies shall fall before you by the sword.
9
ואתפני במימרי לאוטבא לכון ואפש יתכון ואסגי יתכון ואקם ית קימי עמכון:
wathpny bmymry lawTba lkwn wapsh ythkwn wasgy ythkwn waqm yth qymy emkwn
“‘I will have respect for you, make you fruitful, multiply you, and will establish my covenant with you.
10
ותיכלון עתיקא דעתיק ועתיקא מן קדם חדתא תפנון:
wthyklwn ethyqa dethyq wethyqa mn qdm khdtha thpnwn
You shall eat old supplies long kept, and you shall move out the old because of the new.
11
ואתן משכני ביניכון ולא ירחק מימרי יתכון:
wathn mshkny bynykwn wla yrkhq mymry ythkwn
I will set my tent among you, and my soul won’t abhor you.
12
ואשרי שכינתי ביניכון ואהוי לכון לאלה ואתון תהון קדמי לעם:
washry shkynthy bynykwn wahwy lkwn lalh wathwn thhwn qdmy lem
I will walk among you, and will be your God, and you will be my people.
13
אנא יי אלהכון די אפקית יתכון מארעא דמצרים מלמהוי להון עבדין ותברית ניר עממיא מנכון ודברית יתכון לחרותא:
ana yy alhkwn dy apqyth ythkwn marea dmtsrym mlmhwy lhwn ebdyn wthbryth nyr emmya mnkwn wdbryth ythkwn lkhrwtha
I am Yahweh your God, who brought you out of the land of Egypt, that you should not be their slaves. I have broken the bars of your yoke, and made you walk upright.
14
ואם לא תקבלון למימרי ולא תעבדון ית כל פקודיא האלין:
wam la thqblwn lmymry wla thebdwn yth kl pqwdya halyn
“‘But if you will not listen to me, and will not do all these commandments,
15
ואם בקימי תקוצון ואם ית דיני תרחק נפשכון בדיל דלא למעבד ית כל פקודי לאשניותכון ית קימי:
wam bqymy thqwtswn wam yth dyny thrkhq npshkwn bdyl dla lmebd yth kl pqwdy lashnywthkwn yth qymy
and if you shall reject my statutes, and if your soul abhors my ordinances, so that you will not do all my commandments, but break my covenant,
16
אף אנא אעבד דא לכון ואסער עליכון בהלתא ית שחפתא וית קדחתא מחשכן עינין ומפחן נפש ותזרעון לריקנון זרעכון וייכלניה בעלי דבביכון:
ap ana aebd da lkwn waser elykwn bhltha yth shkhptha wyth qdkhtha mkhshkn eynyn wmpkhn npsh wthzrewn lryqnwn zrekwn wyyklnyh bely dbbykwn
I also will do this to you: I will appoint terror over you, even consumption and fever, that shall consume the eyes, and make the soul to pine away. You will sow your seed in vain, for your enemies will eat it.
17
ואתן רוגזי בכון ותתברון קדם בעלי דבביכון וירדון בכון סנאכון ותעירקון ולית דרדיף יתכון:
wathn rwgzy bkwn wththbrwn qdm bely dbbykwn wyrdwn bkwn snakwn wtheyrqwn wlyth drdyp ythkwn
I will set my face against you, and you will be struck before your enemies. Those who hate you will rule over you; and you will flee when no one pursues you.
18
ואם עד אלין לא תקבלון למימרי ואוסף למרדי יתכון שבע על חוביכון:
wam ed alyn la thqblwn lmymry wawsp lmrdy ythkwn shbe el khwbykwn
“‘If you in spite of these things will not listen to me, then I will chastise you seven times more for your sins.
19
ואתבר ית יקר תקפכון ואתן ית שמיא די עלויכון תקיפין כפרזלא מלאחתא מטרא וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין:
wathbr yth yqr thqpkwn wathn yth shmya dy elwykwn thqypyn kprzla mlakhtha mTra warea dthkhwthykwn khsyna knkhsha mlmebd pyryn
I will break the pride of your power, and I will make your sky like iron, and your soil like bronze.
20
ויסופון לריקנו חיליכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ארעא לא יתן אביה:
wyswpwn lryqnw khylykwn wla ththn arekwn yth ellthh wayln area la ythn abyh
Your strength will be spent in vain; for your land won’t yield its increase, neither will the trees of the land yield their fruit.
21
ואם תהכון קדמי בקשיו ולא תיבון לקבלא למימרי ואוסף לאתאה עליכון מחא שבע כחוביכון:
wam thhkwn qdmy bqshyw wla thybwn lqbla lmymry wawsp lathah elykwn mkha shbe kkhwbykwn
“‘If you walk contrary to me, and won’t listen to me, then I will bring seven times more plagues on you according to your sins.
22
ואגרי בכון ית חות ברא ותתכל יתכון ותשיצי ית בעירכון ותזער יתכון ויצדין אורחתכון:
wagry bkwn yth khwth bra wththkl ythkwn wthshytsy yth beyrkwn wthzer ythkwn wytsdyn awrkhthkwn
I will send the wild animals among you, which will rob you of your children, destroy your livestock, and make you few in number. Your roads will become desolate.
23
ואם באלין לא תתרדון למימרי ותהכון קדמי בקשיו:
wam balyn la ththrdwn lmymry wthhkwn qdmy bqshyw
“‘If by these things you won’t be turned back to me, but will walk contrary to me,
24
ואהך אף אנא עמכון בקשיו ואלקי יתכון אף אנא שבע על חוביכון:
wahk ap ana emkwn bqshyw walqy ythkwn ap ana shbe el khwbykwn
then I will also walk contrary to you; and I will strike you, even I, seven times for your sins.
25
ואיתי עליכון דקטלין בחרבא ויתפרעון מנכון פרענותא על דעברתון על פתגמי אוריתא ותתכנשון לקרויכון ואגרי מותנא ביניכון ותתמסרון בידא דסנאה:
waythy elykwn dqTlyn bkhrba wythprewn mnkwn prenwtha el debrthwn el pthgmy awrytha wththknshwn lqrwykwn wagry mwthna bynykwn wththmsrwn byda dsnah
I will bring a sword upon you that will execute the vengeance of the covenant. You will be gathered together within your cities, and I will send the pestilence among you. You will be delivered into the hand of the enemy.
26
בדאתבר לכון סעיד מיכלא ויפין עסר נשין לחמכון בתנורא חד ויתיבון לחמכון במתקלא ותוכלון ולא תשבעון:
bdathbr lkwn seyd mykla wypyn esr nshyn lkhmkwn bthnwra khd wythybwn lkhmkwn bmthqla wthwklwn wla thshbewn
When I break your staff of bread, ten women shall bake your bread in one oven, and they shall deliver your bread again by weight. You shall eat, and not be satisfied.
27
ואם בדא לא תקבלון למימרי ותהכון קדמי בקשיו:
wam bda la thqblwn lmymry wthhkwn qdmy bqshyw
“‘If you in spite of this won’t listen to me, but walk contrary to me,
28
ואהך עמכון בתקוף רגז וארדי יתכון אף אנא שבע על חוביכון:
wahk emkwn bthqwp rgz wardy ythkwn ap ana shbe el khwbykwn
then I will walk contrary to you in wrath. I will also chastise you seven times for your sins.
29
ותיכלון בשר בניכון ובשר בנתיכון תיכלון:
wthyklwn bshr bnykwn wbshr bnthykwn thyklwn
You will eat the flesh of your sons, and you will eat the flesh of your daughters.
30
ואשיצי ית במתיכון ואקצץ ית חניסנסיכון ואתן ית פגריכון על פגור טעותכון וירחק מימרי יתכון:
washytsy yth bmthykwn waqtsts yth khnysnsykwn wathn yth pgrykwn el pgwr Tewthkwn wyrkhq mymry ythkwn
I will destroy your high places, and cut down your incense altars, and cast your dead bodies upon the bodies of your idols; and my soul will abhor you.
31
ואתן ית קרויכון צדא ואצדי ית מקדשיכון ולא אקבל ברעוא קרבן כנשתכון:
wathn yth qrwykwn tsda watsdy yth mqdshykwn wla aqbl brewa qrbn knshthkwn
I will lay your cities waste, and will bring your sanctuaries to desolation. I will not take delight in the sweet fragrance of your offerings.
32
ואצדי אנא ית ארעא ויצריון עלה בעלי דבביכון דיתבון בה:
watsdy ana yth area wytsrywn elh bely dbbykwn dythbwn bh
I will bring the land into desolation, and your enemies who dwell in it will be astonished at it.
33
ויתכון אבדר ביני עממיא ואגרי בתריכון דקטלין בחרבא ותהי ארעכון צדיא וקרויכון יהון חרבא:
wythkwn abdr byny emmya wagry bthrykwn dqTlyn bkhrba wthhy arekwn tsdya wqrwykwn yhwn khrba
I will scatter you among the nations, and I will draw out the sword after you. Your land will be a desolation, and your cities shall be a waste.
34
בכן תרעי ארעא ית שמטהא כל יומין די צדיאת ואתון בארע בעלי דבביכון בכן תשמט ארעא ותרעי ית שמטהא:
bkn threy area yth shmTha kl ywmyn dy tsdyath wathwn bare bely dbbykwn bkn thshmT area wthrey yth shmTha
Then the land will enjoy its Sabbaths as long as it lies desolate and you are in your enemies’ land. Even then the land will rest and enjoy its Sabbaths.
35
כל יומין די צדיאת תשמט ית די לא שמטת בשמטיכון כד הויתון יתבין עלה:
kl ywmyn dy tsdyath thshmT yth dy la shmTth bshmTykwn kd hwythwn ythbyn elh
As long as it lies desolate it shall have rest, even the rest which it didn’t have in your Sabbaths when you lived on it.
36
ודישתארון בכון ואעל תברא בלבהון בארעתא דסנאיהון וירדוף יתהון קל טרפא דשקיף ויערקון כמעירוק מן קדם דקטלין בחרבא ויפלון ולית דרדיף:
wdyshtharwn bkwn wael thbra blbhwn baretha dsnayhwn wyrdwp ythhwn ql Trpa dshqyp wyerqwn kmeyrwq mn qdm dqTlyn bkhrba wyplwn wlyth drdyp
“‘As for those of you who are left, I will send a faintness into their hearts in the lands of their enemies. The sound of a driven leaf will put them to flight; and they shall flee, as one flees from the sword. They will fall when no one pursues.
37
ויתקלון גבר באחוהי כמקדם דקטלין בחרבא ורדיף לית ולא תהי לכון תקומה קדם בעלי דבביכון:
wythqlwn gbr bakhwhy kmqdm dqTlyn bkhrba wrdyp lyth wla thhy lkwn thqwmh qdm bely dbbykwn
They will stumble over one another, as it were before the sword, when no one pursues. You will have no power to stand before your enemies.
38
ותבדון ביני עממיא ותגמר יתכון ארע בעלי דבביכון:
wthbdwn byny emmya wthgmr ythkwn are bely dbbykwn
You will perish among the nations. The land of your enemies will eat you up.
39
ודישתארון בכון יתמסון בחוביהון בארעתא בעלי דבביכון ואף בחובי אבהתהון בישיא דאחידין בידיהון יתמסון:
wdyshtharwn bkwn ythmswn bkhwbyhwn baretha bely dbbykwn wap bkhwby abhthhwn byshya dakhydyn bydyhwn ythmswn
Those of you who are left will pine away in their iniquity in your enemies’ lands; and also in the iniquities of their fathers they shall pine away with them.
40
ויודון ית חוביהון וית חובי אבהתהון בשקרהון דשקרו קדמי ואף די הליכו קדמי בקשיו:
wywdwn yth khwbyhwn wyth khwby abhthhwn bshqrhwn dshqrw qdmy wap dy hlykw qdmy bqshyw
“‘If they confess their iniquity and the iniquity of their fathers, in their trespass which they trespassed against me; and also that because they walked contrary to me,
41
אף אנא אהך עמהון בקשיו ואעיל יתהון בארע בעלי דבביהון או בכן יתבר לבהון טפשא ובכן ירעון ית חוביהון:
ap ana ahk emhwn bqshyw waeyl ythhwn bare bely dbbyhwn aw bkn ythbr lbhwn Tpsha wbkn yrewn yth khwbyhwn
I also walked contrary to them, and brought them into the land of their enemies; if then their uncircumcised heart is humbled, and they then accept the punishment of their iniquity,
42
ודכירנא ית קימי דעם יעקוב ואף ית קימי דעם יצחק ואף ית קימי דעם אברהם אנא דכיר וארעא אנא דכיר:
wdkyrna yth qymy dem yeqwb wap yth qymy dem ytskhq wap yth qymy dem abrhm ana dkyr warea ana dkyr
then I will remember my covenant with Jacob, my covenant with Isaac, and also my covenant with Abraham; and I will remember the land.
43
וארעא תתרטש מנהון ותרעי ית שמטהא בדצדיאת מנהון ואנון ירעון ית חוביהון לוטין חלף ברכן איתי עליהון בדיל דבדיני קצו וית קימי רחקת נפשהון:
warea ththrTsh mnhwn wthrey yth shmTha bdtsdyath mnhwn wanwn yrewn yth khwbyhwn lwTyn khlp brkn aythy elyhwn bdyl dbdyny qtsw wyth qymy rkhqth npshhwn
The land also will be left by them, and will enjoy its Sabbaths while it lies desolate without them; and they will accept the punishment of their iniquity because they rejected my ordinances, and their soul abhorred my statutes.
44
ואף ברם דא במהויהון בארע בעלי דבביהון לא ארטשנון ולא ארחקנון לשיציותהון לאשנאה קימי עמהון ארי אנא יי אלההון:
wap brm da bmhwyhwn bare bely dbbyhwn la arTshnwn wla arkhqnwn lshytsywthhwn lashnah qymy emhwn ary ana yy alhhwn
Yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not reject them, neither will I abhor them, to destroy them utterly and to break my covenant with them; for I am Yahweh their God.
45
ודכירנא להון קים קדמאי די אפקית יתהון מארעא דמצרים לעיני עממיא למהוי להון לאלהא אנא יי:
wdkyrna lhwn qym qdmay dy apqyth ythhwn marea dmtsrym leyny emmya lmhwy lhwn lalha ana yy
But I will for their sake remember the covenant of their ancestors, whom I brought out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their God. I am Yahweh.’”
46
אלין קימיא ודיניא ואוריתא די יהב יי בין מימריה ובין בני ישראל בטורא דסיני בידא דמשה:
alyn qymya wdynya wawrytha dy yhb yy byn mymryh wbyn bny yshral bTwra dsyny byda dmshh
These are the statutes, ordinances, and laws, which Yahweh made between him and the children of Israel in Mount Sinai by Moses.