Leviticus · Chapter 26
Targum Onkelos
46 verses
1
לא תעבדון לכון טעון וצלם וקמא לא תקימון לכון ואבן סגדא לא תתנון בארעכון למסגד עלה ארי אנא יי אלהכון:
alhkwn yy ana ary elh lmsgd barekwn ththnwn la sgda wabn lkwn thqymwn la wqma wtslm Tewn lkwn thebdwn la
“‘You shall make for yourselves no idols, and you shall not raise up a carved image or a pillar, and you shall not place any figured stone in your land, to bow down to it; for I am Yahweh your God.
2
ית יומי שביא דילי תטרון ולבית מקדשי תהון דחלין אנא יי:
yy ana dkhlyn thhwn mqdshy wlbyth thTrwn dyly shbya ywmy yth
“‘You shall keep my Sabbaths, and have reverence for my sanctuary. I am Yahweh.
3
אם בקימי תהכון וית פקודי תטרון ותעבדון יתהון:
ythhwn wthebdwn thTrwn pqwdy wyth thhkwn bqymy am
“‘If you walk in my statutes and keep my commandments, and do them,
4
ואתן מטריכון בעדנהון ותתן ארעא עללתא ואילן חקלא יתן אביה:
abyh ythn khqla wayln elltha area wththn bednhwn mTrykwn wathn
then I will give you your rains in their season, and the land shall yield its increase, and the trees of the field shall yield their fruit.
5
ויערע לכון דישא ית קטפא וקטפא יערע לאפוקי בר זרעא ותיכלון לחמכון למשבע ותיתבון לרחצן בארעכון:
barekwn lrkhtsn wthythbwn lmshbe lkhmkwn wthyklwn zrea br lapwqy yere wqTpa qTpa yth dysha lkwn wyere
Your threshing shall continue until the vintage, and the vintage shall continue until the sowing time. You shall eat your bread to the full, and dwell in your land safely.
6
ואתן שלמא בארעא ותשרון ולית דמניד ואבטל חיתא בשתא מן ארעא ודקטלין בחרבא לא יעדון בארעכון:
barekwn yedwn la bkhrba wdqTlyn area mn bshtha khytha wabTl dmnyd wlyth wthshrwn barea shlma wathn
“‘I will give peace in the land, and you shall lie down, and no one will make you afraid. I will remove evil animals out of the land, neither shall the sword go through your land.
7
ותרדפון ית בעלי דבביכון ויפלון קדמיכון לחרבא:
lkhrba qdmykwn wyplwn dbbykwn bely yth wthrdpwn
You shall chase your enemies, and they shall fall before you by the sword.
8
וירדפון מנכון חמשא מאה ומאה מנכון לרבותא יעירקון ויפלון בעלי דבביכון קדמיכון לחרבא:
lkhrba qdmykwn dbbykwn bely wyplwn yeyrqwn lrbwtha mnkwn wmah mah khmsha mnkwn wyrdpwn
Five of you shall chase a hundred, and a hundred of you shall chase ten thousand; and your enemies shall fall before you by the sword.
9
ואתפני במימרי לאוטבא לכון ואפש יתכון ואסגי יתכון ואקם ית קימי עמכון:
emkwn qymy yth waqm ythkwn wasgy ythkwn wapsh lkwn lawTba bmymry wathpny
“‘I will have respect for you, make you fruitful, multiply you, and will establish my covenant with you.
10
ותיכלון עתיקא דעתיק ועתיקא מן קדם חדתא תפנון:
thpnwn khdtha qdm mn wethyqa dethyq ethyqa wthyklwn
You shall eat old supplies long kept, and you shall move out the old because of the new.
11
ואתן משכני ביניכון ולא ירחק מימרי יתכון:
ythkwn mymry yrkhq wla bynykwn mshkny wathn
I will set my tent among you, and my soul won’t abhor you.
12
ואשרי שכינתי ביניכון ואהוי לכון לאלה ואתון תהון קדמי לעם:
lem qdmy thhwn wathwn lalh lkwn wahwy bynykwn shkynthy washry
I will walk among you, and will be your God, and you will be my people.
13
אנא יי אלהכון די אפקית יתכון מארעא דמצרים מלמהוי להון עבדין ותברית ניר עממיא מנכון ודברית יתכון לחרותא:
lkhrwtha ythkwn wdbryth mnkwn emmya nyr wthbryth ebdyn lhwn mlmhwy dmtsrym marea ythkwn apqyth dy alhkwn yy ana
I am Yahweh your God, who brought you out of the land of Egypt, that you should not be their slaves. I have broken the bars of your yoke, and made you walk upright.
14
ואם לא תקבלון למימרי ולא תעבדון ית כל פקודיא האלין:
halyn pqwdya kl yth thebdwn wla lmymry thqblwn la wam
“‘But if you will not listen to me, and will not do all these commandments,
15
ואם בקימי תקוצון ואם ית דיני תרחק נפשכון בדיל דלא למעבד ית כל פקודי לאשניותכון ית קימי:
qymy yth lashnywthkwn pqwdy kl yth lmebd dla bdyl npshkwn thrkhq dyny yth wam thqwtswn bqymy wam
and if you shall reject my statutes, and if your soul abhors my ordinances, so that you will not do all my commandments, but break my covenant,
16
אף אנא אעבד דא לכון ואסער עליכון בהלתא ית שחפתא וית קדחתא מחשכן עינין ומפחן נפש ותזרעון לריקנון זרעכון וייכלניה בעלי דבביכון:
dbbykwn bely wyyklnyh zrekwn lryqnwn wthzrewn npsh wmpkhn eynyn mkhshkn qdkhtha wyth shkhptha yth bhltha elykwn waser lkwn da aebd ana ap
I also will do this to you: I will appoint terror over you, even consumption and fever, that shall consume the eyes, and make the soul to pine away. You will sow your seed in vain, for your enemies will eat it.
17
ואתן רוגזי בכון ותתברון קדם בעלי דבביכון וירדון בכון סנאכון ותעירקון ולית דרדיף יתכון:
ythkwn drdyp wlyth wtheyrqwn snakwn bkwn wyrdwn dbbykwn bely qdm wththbrwn bkwn rwgzy wathn
I will set my face against you, and you will be struck before your enemies. Those who hate you will rule over you; and you will flee when no one pursues you.
18
ואם עד אלין לא תקבלון למימרי ואוסף למרדי יתכון שבע על חוביכון:
khwbykwn el shbe ythkwn lmrdy wawsp lmymry thqblwn la alyn ed wam
“‘If you in spite of these things will not listen to me, then I will chastise you seven times more for your sins.
19
ואתבר ית יקר תקפכון ואתן ית שמיא די עלויכון תקיפין כפרזלא מלאחתא מטרא וארעא דתחותיכון חסינא כנחשא מלמעבד פירין:
pyryn mlmebd knkhsha khsyna dthkhwthykwn warea mTra mlakhtha kprzla thqypyn elwykwn dy shmya yth wathn thqpkwn yqr yth wathbr
I will break the pride of your power, and I will make your sky like iron, and your soil like bronze.
20
ויסופון לריקנו חיליכון ולא תתן ארעכון ית עללתה ואילן ארעא לא יתן אביה:
abyh ythn la area wayln ellthh yth arekwn ththn wla khylykwn lryqnw wyswpwn
Your strength will be spent in vain; for your land won’t yield its increase, neither will the trees of the land yield their fruit.
21
ואם תהכון קדמי בקשיו ולא תיבון לקבלא למימרי ואוסף לאתאה עליכון מחא שבע כחוביכון:
kkhwbykwn shbe mkha elykwn lathah wawsp lmymry lqbla thybwn wla bqshyw qdmy thhkwn wam
“‘If you walk contrary to me, and won’t listen to me, then I will bring seven times more plagues on you according to your sins.
22
ואגרי בכון ית חות ברא ותתכל יתכון ותשיצי ית בעירכון ותזער יתכון ויצדין אורחתכון:
awrkhthkwn wytsdyn ythkwn wthzer beyrkwn yth wthshytsy ythkwn wththkl bra khwth yth bkwn wagry
I will send the wild animals among you, which will rob you of your children, destroy your livestock, and make you few in number. Your roads will become desolate.
23
ואם באלין לא תתרדון למימרי ותהכון קדמי בקשיו:
bqshyw qdmy wthhkwn lmymry ththrdwn la balyn wam
“‘If by these things you won’t be turned back to me, but will walk contrary to me,
24
ואהך אף אנא עמכון בקשיו ואלקי יתכון אף אנא שבע על חוביכון:
khwbykwn el shbe ana ap ythkwn walqy bqshyw emkwn ana ap wahk
then I will also walk contrary to you; and I will strike you, even I, seven times for your sins.
25
ואיתי עליכון דקטלין בחרבא ויתפרעון מנכון פרענותא על דעברתון על פתגמי אוריתא ותתכנשון לקרויכון ואגרי מותנא ביניכון ותתמסרון בידא דסנאה:
dsnah byda wththmsrwn bynykwn mwthna wagry lqrwykwn wththknshwn awrytha pthgmy el debrthwn el prenwtha mnkwn wythprewn bkhrba dqTlyn elykwn waythy
I will bring a sword upon you that will execute the vengeance of the covenant. You will be gathered together within your cities, and I will send the pestilence among you. You will be delivered into the hand of the enemy.
26
בדאתבר לכון סעיד מיכלא ויפין עסר נשין לחמכון בתנורא חד ויתיבון לחמכון במתקלא ותוכלון ולא תשבעון:
thshbewn wla wthwklwn bmthqla lkhmkwn wythybwn khd bthnwra lkhmkwn nshyn esr wypyn mykla seyd lkwn bdathbr
When I break your staff of bread, ten women shall bake your bread in one oven, and they shall deliver your bread again by weight. You shall eat, and not be satisfied.
27
ואם בדא לא תקבלון למימרי ותהכון קדמי בקשיו:
bqshyw qdmy wthhkwn lmymry thqblwn la bda wam
“‘If you in spite of this won’t listen to me, but walk contrary to me,
28
ואהך עמכון בתקוף רגז וארדי יתכון אף אנא שבע על חוביכון:
khwbykwn el shbe ana ap ythkwn wardy rgz bthqwp emkwn wahk
then I will walk contrary to you in wrath. I will also chastise you seven times for your sins.
29
ותיכלון בשר בניכון ובשר בנתיכון תיכלון:
thyklwn bnthykwn wbshr bnykwn bshr wthyklwn
You will eat the flesh of your sons, and you will eat the flesh of your daughters.
30
ואשיצי ית במתיכון ואקצץ ית חניסנסיכון ואתן ית פגריכון על פגור טעותכון וירחק מימרי יתכון:
ythkwn mymry wyrkhq Tewthkwn pgwr el pgrykwn yth wathn khnysnsykwn yth waqtsts bmthykwn yth washytsy
I will destroy your high places, and cut down your incense altars, and cast your dead bodies upon the bodies of your idols; and my soul will abhor you.
31
ואתן ית קרויכון צדא ואצדי ית מקדשיכון ולא אקבל ברעוא קרבן כנשתכון:
knshthkwn qrbn brewa aqbl wla mqdshykwn yth watsdy tsda qrwykwn yth wathn
I will lay your cities waste, and will bring your sanctuaries to desolation. I will not take delight in the sweet fragrance of your offerings.
32
ואצדי אנא ית ארעא ויצריון עלה בעלי דבביכון דיתבון בה:
bh dythbwn dbbykwn bely elh wytsrywn area yth ana watsdy
I will bring the land into desolation, and your enemies who dwell in it will be astonished at it.
33
ויתכון אבדר ביני עממיא ואגרי בתריכון דקטלין בחרבא ותהי ארעכון צדיא וקרויכון יהון חרבא:
khrba yhwn wqrwykwn tsdya arekwn wthhy bkhrba dqTlyn bthrykwn wagry emmya byny abdr wythkwn
I will scatter you among the nations, and I will draw out the sword after you. Your land will be a desolation, and your cities shall be a waste.
34
בכן תרעי ארעא ית שמטהא כל יומין די צדיאת ואתון בארע בעלי דבביכון בכן תשמט ארעא ותרעי ית שמטהא:
shmTha yth wthrey area thshmT bkn dbbykwn bely bare wathwn tsdyath dy ywmyn kl shmTha yth area threy bkn
Then the land will enjoy its Sabbaths as long as it lies desolate and you are in your enemies’ land. Even then the land will rest and enjoy its Sabbaths.
35
כל יומין די צדיאת תשמט ית די לא שמטת בשמטיכון כד הויתון יתבין עלה:
elh ythbyn hwythwn kd bshmTykwn shmTth la dy yth thshmT tsdyath dy ywmyn kl
As long as it lies desolate it shall have rest, even the rest which it didn’t have in your Sabbaths when you lived on it.
36
ודישתארון בכון ואעל תברא בלבהון בארעתא דסנאיהון וירדוף יתהון קל טרפא דשקיף ויערקון כמעירוק מן קדם דקטלין בחרבא ויפלון ולית דרדיף:
drdyp wlyth wyplwn bkhrba dqTlyn qdm mn kmeyrwq wyerqwn dshqyp Trpa ql ythhwn wyrdwp dsnayhwn baretha blbhwn thbra wael bkwn wdyshtharwn
“‘As for those of you who are left, I will send a faintness into their hearts in the lands of their enemies. The sound of a driven leaf will put them to flight; and they shall flee, as one flees from the sword. They will fall when no one pursues.
37
ויתקלון גבר באחוהי כמקדם דקטלין בחרבא ורדיף לית ולא תהי לכון תקומה קדם בעלי דבביכון:
dbbykwn bely qdm thqwmh lkwn thhy wla lyth wrdyp bkhrba dqTlyn kmqdm bakhwhy gbr wythqlwn
They will stumble over one another, as it were before the sword, when no one pursues. You will have no power to stand before your enemies.
38
ותבדון ביני עממיא ותגמר יתכון ארע בעלי דבביכון:
dbbykwn bely are ythkwn wthgmr emmya byny wthbdwn
You will perish among the nations. The land of your enemies will eat you up.
39
ודישתארון בכון יתמסון בחוביהון בארעתא בעלי דבביכון ואף בחובי אבהתהון בישיא דאחידין בידיהון יתמסון:
ythmswn bydyhwn dakhydyn byshya abhthhwn bkhwby wap dbbykwn bely baretha bkhwbyhwn ythmswn bkwn wdyshtharwn
Those of you who are left will pine away in their iniquity in your enemies’ lands; and also in the iniquities of their fathers they shall pine away with them.
40
ויודון ית חוביהון וית חובי אבהתהון בשקרהון דשקרו קדמי ואף די הליכו קדמי בקשיו:
bqshyw qdmy hlykw dy wap qdmy dshqrw bshqrhwn abhthhwn khwby wyth khwbyhwn yth wywdwn
“‘If they confess their iniquity and the iniquity of their fathers, in their trespass which they trespassed against me; and also that because they walked contrary to me,
41
אף אנא אהך עמהון בקשיו ואעיל יתהון בארע בעלי דבביהון או בכן יתבר לבהון טפשא ובכן ירעון ית חוביהון:
khwbyhwn yth yrewn wbkn Tpsha lbhwn ythbr bkn aw dbbyhwn bely bare ythhwn waeyl bqshyw emhwn ahk ana ap
I also walked contrary to them, and brought them into the land of their enemies; if then their uncircumcised heart is humbled, and they then accept the punishment of their iniquity,
42
ודכירנא ית קימי דעם יעקוב ואף ית קימי דעם יצחק ואף ית קימי דעם אברהם אנא דכיר וארעא אנא דכיר:
dkyr ana warea dkyr ana abrhm dem qymy yth wap ytskhq dem qymy yth wap yeqwb dem qymy yth wdkyrna
then I will remember my covenant with Jacob, my covenant with Isaac, and also my covenant with Abraham; and I will remember the land.
43
וארעא תתרטש מנהון ותרעי ית שמטהא בדצדיאת מנהון ואנון ירעון ית חוביהון לוטין חלף ברכן איתי עליהון בדיל דבדיני קצו וית קימי רחקת נפשהון:
npshhwn rkhqth qymy wyth qtsw dbdyny bdyl elyhwn aythy brkn khlp lwTyn khwbyhwn yth yrewn wanwn mnhwn bdtsdyath shmTha yth wthrey mnhwn ththrTsh warea
The land also will be left by them, and will enjoy its Sabbaths while it lies desolate without them; and they will accept the punishment of their iniquity because they rejected my ordinances, and their soul abhorred my statutes.
44
ואף ברם דא במהויהון בארע בעלי דבביהון לא ארטשנון ולא ארחקנון לשיציותהון לאשנאה קימי עמהון ארי אנא יי אלההון:
alhhwn yy ana ary emhwn qymy lashnah lshytsywthhwn arkhqnwn wla arTshnwn la dbbyhwn bely bare bmhwyhwn da brm wap
Yet for all that, when they are in the land of their enemies, I will not reject them, neither will I abhor them, to destroy them utterly and to break my covenant with them; for I am Yahweh their God.
45
ודכירנא להון קים קדמאי די אפקית יתהון מארעא דמצרים לעיני עממיא למהוי להון לאלהא אנא יי:
yy ana lalha lhwn lmhwy emmya leyny dmtsrym marea ythhwn apqyth dy qdmay qym lhwn wdkyrna
But I will for their sake remember the covenant of their ancestors, whom I brought out of the land of Egypt in the sight of the nations, that I might be their God. I am Yahweh.’”
46
אלין קימיא ודיניא ואוריתא די יהב יי בין מימריה ובין בני ישראל בטורא דסיני בידא דמשה:
dmshh byda dsyny bTwra yshral bny wbyn mymryh byn yy yhb dy wawrytha wdynya qymya alyn
These are the statutes, ordinances, and laws, which Yahweh made between him and the children of Israel in Mount Sinai by Moses.