Exodus · Chapter 20
Targum Onkelos
26 verses
1
ומליל יי ית כל פתגמיא האלין למימר:
lmymr halyn pthgmya kl yth yy wmlyl
God spoke all these words, saying,
2
אנא יי אלהך די אפיקתך מארעא דמצרים מבית עבדותא:
ebdwtha mbyth dmtsrym marea apyqthk dy alhk yy ana
“I am Yahweh your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.
4
לא תעבד לך צלם וכל דמות די בשמיא מלעלא ודי בארעא מלרע ודי במיא מלרע לארעא:
larea mlre bmya wdy mlre barea wdy mlela bshmya dy dmwth wkl tslm lk thebd la
“You shall not make for yourselves an idol, nor any image of anything that is in the heavens above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth:
5
לא תסגד להון ולא תפלחנון ארי אנא יי אלהך אל קנא מסער חובי אבהן על בנין מרדין על דר תליתי ועל דר רביעי לשנאי כד משלמין בניא למחטי בתר אבהתהון:
abhthhwn bthr lmkhTy bnya mshlmyn kd lshnay rbyey dr wel thlythy dr el mrdyn bnyn el abhn khwby mser qna al alhk yy ana ary thplkhnwn wla lhwn thsgd la
you shall not bow yourself down to them, nor serve them, for I, Yahweh your God, am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers on the children, on the third and on the fourth generation of those who hate me,
6
ועבד טיבו לאלפי דרין לרחמי ולנטרי פקודי:
pqwdy wlnTry lrkhmy dryn lalpy Tybw webd
and showing loving kindness to thousands of those who love me and keep my commandments.
7
לא תימי בשמא דיי אלהך למגנא ארי לא יזכי יי ית דיימי בשמה לשקרא:
lshqra bshmh dyymy yth yy yzky la ary lmgna alhk dyy bshma thymy la
“You shall not misuse the name of Yahweh your God, for Yahweh will not hold him guiltless who misuses his name.
8
הוי דכיר ית יומא דשבתא לקדשותה:
lqdshwthh dshbtha ywma yth dkyr hwy
“Remember the Sabbath day, to keep it holy.
9
שתא יומין תפלח ותעבד כל עבדתך:
ebdthk kl wthebd thplkh ywmyn shtha
You shall labor six days, and do all your work,
10
ויומא שביעאה שבתא קדם יי אלהך לא תעבד כל עבדתא את וברך וברתך עבדך ואמתך ובעירך וגיורך די בקרוך:
bqrwk dy wgywrk wbeyrk wamthk ebdk wbrthk wbrk ath ebdtha kl thebd la alhk yy qdm shbtha shbyeah wywma
but the seventh day is a Sabbath to Yahweh your God. You shall not do any work in it, you, nor your son, nor your daughter, your male servant, nor your female servant, nor your livestock, nor your stranger who is within your gates;
11
ארי שתא יומין עבד יי ית שמיא וית ארעא ית ימא וית כל די בהון ונח ביומא שביעאה על כן בריך יי ית יומא דשבתא וקדשה:
wqdshh dshbtha ywma yth yy bryk kn el shbyeah bywma wnkh bhwn dy kl wyth yma yth area wyth shmya yth yy ebd ywmyn shtha ary
for in six days Yahweh made heaven and earth, the sea, and all that is in them, and rested the seventh day; therefore Yahweh blessed the Sabbath day, and made it holy.
12
יקר ית אבוך וית אמך בדיל דיורכון יומיך על ארעא דיי אלהך יהב לך:
lk yhb alhk dyy area el ywmyk dywrkwn bdyl amk wyth abwk yth yqr
“Honor your father and your mother, that your days may be long in the land which Yahweh your God gives you.
13
לא תקטול נפש לא תגוף לא תגנוב לא תסהד בחברך סהדותא דשקרא:
dshqra shdwtha bkhbrk thshd la thgnwb la thgwp la npsh thqTwl la
“You shall not murder.
14
לא תחמד בית חברך לא תחמד אתת חברך ועבדה ואמתה ותורה וחמרה וכל די לחברך:
lkhbrk dy wkl wkhmrh wthwrh wamthh webdh khbrk athth thkhmd la khbrk byth thkhmd la
“You shall not commit adultery.
15
וכל עמא חזן ית קליא וית בעוריא וית קל שופרא וית טורא תנן וחזא עמא וזעו וקמו מרחיק:
mrkhyq wqmw wzew ema wkhza thnn Twra wyth shwpra ql wyth bewrya wyth qlya yth khzn ema wkl
“You shall not steal.
16
ואמרו למשה מלל את עמנא ונקבל ולא יתמלל עמנא מן קדם יי דילמא נמות:
nmwth dylma yy qdm mn emna ythmll wla wnqbl emna ath mll lmshh wamrw
“You shall not give false testimony against your neighbor.
17
ואמר משה לעמא לא תדחלון ארי בדיל לנסאה יתכון אתגלי לכון יקרא דיי ובדיל דתהי דחלתה על אפיכון בדיל דלא תחובון:
thkhwbwn dla bdyl apykwn el dkhlthh dthhy wbdyl dyy yqra lkwn athgly ythkwn lnsah bdyl ary thdkhlwn la lema mshh wamr
“You shall not covet your neighbor’s house. You shall not covet your neighbor’s wife, nor his male servant, nor his female servant, nor his ox, nor his donkey, nor anything that is your neighbor’s.”
18
וקם עמא מרחיק ומשה קרב לצד אמיטתא דתמן יקרא דיי:
dyy yqra dthmn amyTtha ltsd qrb wmshh mrkhyq ema wqm
All the people perceived the thunderings, the lightnings, the sound of the trumpet, and the mountain smoking. When the people saw it, they trembled, and stayed at a distance.
19
ואמר יי למשה כדנן תימר לבני ישראל אתון חזיתון ארי מן שמיא מלילית עמכון:
emkwn mlylyth shmya mn ary khzythwn athwn yshral lbny thymr kdnn lmshh yy wamr
They said to Moses, “Speak with us yourself, and we will listen; but don’t let God speak with us, lest we die.”
20
לא תעבדון קדמי דחלן דכסף ודחלן דדהב לא תעבדון לכון:
lkwn thebdwn la ddhb wdkhln dksp dkhln qdmy thebdwn la
Moses said to the people, “Don’t be afraid, for God has come to test you, and that his fear may be before you, that you won’t sin.”
21
מדבח אדמתא תעבד קדמי ותהי דבח עלוהי ית עלותך וית נכסת קודשך מן ענך ומן תורך בכל אתרא די אשרי ית שכנתי לתמן אשלח ברכתי לך ואברכנך:
wabrknk lk brkthy ashlkh lthmn shknthy yth ashry dy athra bkl thwrk wmn enk mn qwdshk nksth wyth elwthk yth elwhy dbkh wthhy qdmy thebd admtha mdbkh
The people stayed at a distance, and Moses came near to the thick darkness where God was.
22
ואם מדבח אבנין תעבד קדמי לא תבני יתהון פסילן דלמא תרים חרבך עלה ותחללנה:
wthkhllnh elh khrbk thrym dlma psyln ythhwn thbny la qdmy thebd abnyn mdbkh wam
Yahweh said to Moses, “This is what you shall tell the children of Israel: ‘You yourselves have seen that I have talked with you from heaven.
23
ולא תסק בדרגין על מדבחי די לא תתגלי עריתך עלוהי:
elwhy erythk ththgly la dy mdbkhy el bdrgyn thsq wla
You shall most certainly not make gods of silver or gods of gold for yourselves to be alongside me.
24
ܡܕܒܚܐ ܕܐܕܡܬܐ ܬܥ̇ܒܕ ܠܝ. ܘܬܕܒ̇ܚ ܥܠܘܗܝ ܥܠܘ̈ܬܟ ܘܩܘܪ̈ܒܢܝܟ. ܘܥܢܟ ܘܬܘܪ̈ܝܟ. ܒܟܠ ܐܬܪ ܕܬܕܟܪ ܫܡܝ. ܐ̇ܬܐ ܠܘܬܟ ܘܐܒܪܟܟ.
w'brkk lwthk 'th' shmy dthdkr 'thr bkl wthwryk wenk wqwrbnyk elwthk elwhy wthdbkh ly thebd d'dmth' mdbkh'
You shall make an altar of earth for me, and shall sacrifice on it your burnt offerings and your peace offerings, your sheep and your cattle. In every place where I record my name I will come to you and I will bless you.
25
ܘܐܢ ܡܕܒܚܐ ܕܟܐ̈ܦܐ ܬܥ̇ܒܕ ܠܝ. ܠܐ ܬܒܢܝܘܗܝ ܒܦܣܝܠܬܐ. ܡܛܠ ܕܦܪܙܠܐ ܐܢܝܦ̣ܬ ܥܠܘܗܝ ܘܛܘܫܬܝܗܝ.
wTwshthyhy elwhy 'nypth dprzl' mTl bpsylth' thbnywhy l' ly thebd dk'p' mdbkh' w'n
If you make me an altar of stone, you shall not build it of cut stones; for if you lift up your tool on it, you have polluted it.