1
ואמר יי למשה עוד מכתש חד איתי על פרעה ועל מצרים בתר כן ישלח יתכון מכא כשלחותה גמירא תרכא יתרך יתכון מכא:
wamr yy lmshh ewd mkthsh khd aythy el preh wel mtsrym bthr kn yshlkh ythkwn mka kshlkhwthh gmyra thrka ythrk ythkwn mka
Yahweh said to Moses, “I will bring yet one more plague on Pharaoh, and on Egypt; afterwards he will let you go. When he lets you go, he will surely thrust you out altogether.
2
מליל כען קדם עמא וישאלון גבר מן חברה ואתתא מן חברתה מנין דכסף ומנין דדהב:
mlyl ken qdm ema wyshalwn gbr mn khbrh waththa mn khbrthh mnyn dksp wmnyn ddhb
Speak now in the ears of the people, and let every man ask of his neighbor, and every woman of her neighbor, jewels of silver, and jewels of gold.”
3
ויהב יי ית עמא לרחמין בעיני מצרים אף גברא משה רב לחדא בארעא דמצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני עמא:
wyhb yy yth ema lrkhmyn beyny mtsrym ap gbra mshh rb lkhda barea dmtsrym beyny ebdy preh wbeyny ema
Yahweh gave the people favor in the sight of the Egyptians. Moreover, the man Moses was very great in the land of Egypt, in the sight of Pharaoh’s servants, and in the sight of the people.
4
ואמר משה כדנן אמר יי כפלגות ליליא אנא מתגלי בגו מצרים:
wamr mshh kdnn amr yy kplgwth lylya ana mthgly bgw mtsrym
Moses said, “This is what Yahweh says: ‘About midnight I will go out into the middle of Egypt,
5
וימות כל בוכרא בארעא דמצרים מבוכרא דפרעה דעתיד למתב על כרסי מלכותה עד בוכרא דאמתא די בתר ריחיא וכל בוכרא דבעירא:
wymwth kl bwkra barea dmtsrym mbwkra dpreh dethyd lmthb el krsy mlkwthh ed bwkra damtha dy bthr rykhya wkl bwkra dbeyra
and all the firstborn in the land of Egypt shall die, from the firstborn of Pharaoh who sits on his throne, even to the firstborn of the female servant who is behind the mill, and all the firstborn of livestock.
6
ותהי צוחתא רבא בכל ארעא דמצרים דכותה לא הות ודכותה לא תוסף:
wthhy tswkhtha rba bkl area dmtsrym dkwthh la hwth wdkwthh la thwsp
There will be a great cry throughout all the land of Egypt, such as there has not been, nor will be any more.
7
ולכל בני ישראל לא ינזק כלבא בלישנה למנבח למאנשא ועד בעירא בדיל דתדעון דיפריש יי בין מצרים ובין ישראל:
wlkl bny yshral la ynzq klba blyshnh lmnbkh lmansha wed beyra bdyl dthdewn dyprysh yy byn mtsrym wbyn yshral
But against any of the children of Israel a dog won’t even bark or move its tongue, against man or animal, that you may know that Yahweh makes a distinction between the Egyptians and Israel.
8
ויחתון כל עבדיך אלין לותי ויבעון מני למימר פוק את וכל עמא די עמך ובתר כן אפוק ונפק מלות פרעה בתקוף רגז:
wykhthwn kl ebdyk alyn lwthy wybewn mny lmymr pwq ath wkl ema dy emk wbthr kn apwq wnpq mlwth preh bthqwp rgz
All these servants of yours will come down to me, and bow down themselves to me, saying, “Get out, with all the people who follow you;” and after that I will go out.’” He went out from Pharaoh in hot anger.
9
ואמר יי למשה לא יקבל מנכון פרעה בדיל לאסגאה מופתי בארעא דמצרים:
wamr yy lmshh la yqbl mnkwn preh bdyl lasgah mwpthy barea dmtsrym
Yahweh said to Moses, “Pharaoh won’t listen to you, that my wonders may be multiplied in the land of Egypt.”
10
ומשה ואהרן עבדו ית כל מופתיא האלין קדם פרעה ואתקף יי ית לבא דפרעה ולא שלח ית בני ישראל מארעה:
wmshh wahrn ebdw yth kl mwpthya halyn qdm preh wathqp yy yth lba dpreh wla shlkh yth bny yshral mareh
Moses and Aaron did all these wonders before Pharaoh, but Yahweh hardened Pharaoh’s heart, and he didn’t let the children of Israel go out of his land.