Esther · Chapter 5
Targum Writings
14 verses
1
והוה ביומא תליתהא דפסחא ולבשת אסתר לבושי מלכותא ושרת עלה רוח קודשא וקמת וצליאת בדרת דבית מלכא גואה דמתבני לקבל בית מלכא די בירושלם ומלכא הוה יתיב על כורסי מלכותיה בבית מלכותא ומסתכל כל קבל תרע ביתיא ענת אסתר וכן אמרת רבון דעלמא לא תמסרנני ביד ערלא הדין ולא תעבד רעות המן רשיעא מני היכמא די עבד מן ושתי דשם טעם על מלכא ופקיד למקטלה בגין דהוה צבי למסב ית ברתיה וכד אתכנשו עולמתא לידוי דהגי הות תמן ברתיה דהמן והות צבית מן שמיא דכל יומא ויומא הות מקלקלא בריעא עצוצא ובמוי דרגלן ופומה הוה סרי לחדא ואפיקו יתה בבהילו ומינה אסתקף עלי הדא לאתנסבא ליה וכען שוי יתי לרחמין בעינוי דלא יקטלינני דיעביד צבותי ובעותי די אנא בעיא מניה ואוף אנת ברחמך סגיאין חוס על עמך ולא תמסר בנוי דיעקב בידוי דהמן בר המדתא בר עדא בר בזנאי בר אפליטוס בר דיוסוס בר פרוס בר חמדן בר תליון בר אתניסומוס בר חרום בר חרסום בר שגר בר גנר בר פרמשתא בר ויזתא בר אגג בר סומקר בר עמלק בר אליפז בר עשו רשיעיא:
rshyeya eshw br alypz br emlq br swmqr br agg br wyztha br prmshtha br gnr br shgr br khrswm br khrwm br athnyswmws br thlywn br khmdn br prws br dywsws br aplyTws br bznay br eda br hmdtha br dhmn bydwy dyeqb bnwy thmsr wla emk el khws sgyayn brkhmk anth wawp mnyh beya ana dy wbewthy tsbwthy dyebyd yqTlynny dla beynwy lrkhmyn ythy shwy wken lyh lathnsba hda ely asthqp wmynh bbhylw ythh wapyqw lkhda sry hwh wpwmh drgln wbmwy etswtsa bryea mqlqla hwth wywma ywma dkl shmya mn tsbyth whwth dhmn brthyh thmn hwth dhgy lydwy ewlmtha athknshw wkd brthyh yth lmsb tsby dhwh bgyn lmqTlh wpqyd mlka el Tem dshm wshthy mn ebd dy hykma mny rshyea hmn rewth thebd wla hdyn erla byd thmsrnny la delma rbwn amrth wkn asthr enth bythya thre qbl kl wmsthkl mlkwtha bbyth mlkwthyh kwrsy el ythyb hwh wmlka byrwshlm dy mlka byth lqbl dmthbny gwah mlka dbyth bdrth wtslyath wqmth qwdsha rwkh elh wshrth mlkwtha lbwshy asthr wlbshth dpskha thlythha bywma whwh
Now on the third day, Esther put on her royal clothing and stood in the inner court of the king’s house, next to the king’s house. The king sat on his royal throne in the royal house, next to the entrance of the house.
2
והוה כד חזא מלכא ית אסתר מלכתא קימא כד נסיסא בדרתא ותרתין עינהא זלגן דמעין ומסתכלא כלפי שמיא מן יד אטעינת רחמין בעינוי ואושיט מלכא לאסתר ית תגדא דדהבא דהוה נקט בידיה וקריבת אסתר ומטת לידא ואחידת ברישא דתגדא:
dthgda brysha wakhydth lyda wmTth asthr wqrybth bydyh nqT dhwh ddhba thgda yth lasthr mlka wawshyT beynwy rkhmyn aTeynth yd mn shmya klpy wmsthkla dmeyn zlgn eynha wthrthyn bdrtha nsysa kd qyma mlktha asthr yth mlka khza kd whwh
When the king saw Esther the queen standing in the court, she obtained favor in his sight; and the king held out to Esther the golden scepter that was in his hand. So Esther came near and touched the top of the scepter.
3
ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל אנא מן יהודאי דלמא ימרדון בי הדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:
lyk athyhb wrewthyk bbhylw wththebd agzwr mny beya anth dy akhrythy mltha lyk aebd la bewtha hda by ymrdwn dlma yhwday mn ana ddkhl ythyh lmbny lmshbq dla emwnah ebda wTwbyh khwrwnah wsnblT erbah lgshm bshbweh qymyth dhkdyn lyk athn la mlkwthy plgwth bthkhwm qam dayhw mwqdsha byth lmbny lkhwd lyk athnynh mlkwthy lplgwth beya anth am apylw bewthyk wmh mlktha asthr lyk ayth tsrwk mh mlka lh wamr
Then the king asked her, “What would you like, queen Esther? What is your request? It shall be given you even to the half of the kingdom.”
4
ואמרת אסתר אין על מלכא שפיר ייתי מלכא והמן יומא דין לשירותא דעבדת לכון:
lkwn debdth lshyrwtha dyn ywma whmn mlka yythy shpyr mlka el ayn asthr wamrth
Esther said, “If it seems good to the king, let the king and Haman come today to the banquet that I have prepared for him.”
5
ואמר מלכא אוחיאו ית המן למעבד ית פתגם גזירת אסתר ועל מלכא והמן למשתיא די עבדת אסתר:
asthr ebdth dy lmshthya whmn mlka wel asthr gzyrth pthgm yth lmebd hmn yth awkhyaw mlka wamr
Then the king said, “Bring Haman quickly, so that it may be done as Esther has said.” So the king and Haman came to the banquet that Esther had prepared.
6
ואמר מלכא לאסתר במשתיא דחמרא מה שאלתיך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אין אנת בעיא עד פלגות מלכותי תתעבד בעותיך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאים בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורנאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דלמא ימרדון בי יהודאי:
yhwday by ymrdwn dlma ythyh lmbny lmshbq dla emwnah ebda wTwbyh khwrnah wsnblT erbah lgshm bshbweh qymyth dhkdyn lyk athn la mlkwthy plgwth bthkhwm qaym dayhw mwqdsha byth lmbny lkhwd bewthyk ththebd mlkwthy plgwth ed beya anth ayn apylw bewthyk wmh mlktha asthr shalthyk mh dkhmra bmshthya lasthr mlka wamr
The king said to Esther at the banquet of wine, “What is your petition? It shall be granted you. What is your request? Even to the half of the kingdom it shall be performed.”
7
ואתיבת אסתר ואמרית לית אנא בעיא פלגות מלכותא בשאלתי ולא בנין בית מוקדשא בבעותי:
bbewthy mwqdsha byth bnyn wla bshalthy mlkwtha plgwth beya ana lyth wamryth asthr wathybth
Then Esther answered and said, “My petition and my request is this.
8
אין אשכחית רחמין בעיני מלכא ואין על מלכא ישפר ית למתן ית שאלתי ולמעבד ית בעותי ייעול מלכא והמן למשתיא די אעבד להון ברמשא ולמחר אנא עבדא כפתגם גזירת מלכא:
mlka gzyrth kpthgm ebda ana wlmkhr brmsha lhwn aebd dy lmshthya whmn mlka yyewl bewthy yth wlmebd shalthy yth lmthn yth yshpr mlka el wayn mlka beyny rkhmyn ashkkhyth ayn
If I have found favor in the sight of the king, and if it pleases the king to grant my petition and to perform my request, let the king and Haman come to the banquet that I will prepare for them, and I will do tomorrow as the king has said.”
9
ונפק המן מלות מלכא ביומא ההוא חדי ובדח לבא וכד חזא המן ית מרדכי וית טפליא דעסיקין בפתגמי אוריתא בסנהדרין דעבדת להון אסתר בתרע מלכא ומרדכי לא קם מן קדם אנדרטיה ולא רתת מניה אלהן פשט ית רגליה ימיניה ואחוי ליה שטר זבינתא דאזדבן ליה בטולמא דלחם דמכתבא באסטרקליליה כל קבל ארכובתיה מן יד תקיף רוגזיה ואתמלי המן עלוי מרדכי רותחא:
rwthkha mrdky elwy hmn wathmly rwgzyh thqyp yd mn arkwbthyh qbl kl basTrqlylyh dmkthba dlkhm bTwlma lyh dazdbn zbyntha shTr lyh wakhwy ymynyh rglyh yth pshT alhn mnyh rthth wla andrTyh qdm mn qm la wmrdky mlka bthre asthr lhwn debdth bsnhdryn awrytha bpthgmy desyqyn Tplya wyth mrdky yth hmn khza wkd lba wbdkh khdy hhwa bywma mlka mlwth hmn wnpq
Then Haman went out that day joyful and glad of heart, but when Haman saw Mordecai in the king’s gate, that he didn’t stand up nor move for him, he was filled with wrath against Mordecai.
10
ואזדריז המן ועל לביתיה ושדר וקרא ית רחימוי וית זרש רשיעתא אנתתיה ברת תתני פחת עבר נהרא:
nhra ebr pkhth ththny brth anththyh rshyetha zrsh wyth rkhymwy yth wqra wshdr lbythyh wel hmn wazdryz
Nevertheless Haman restrained himself, and went home. There, he sent and called for his friends and Zeresh his wife.
11
ואשתעי להון המן ית יקר עתריה והיך אתמני עם דוכסי מלכא והיך רהטין קדמוי סגיאות בנוי דסכומהון מאתן ותמניא בר מן עסרתי אוחרנין דאנון פולמרכין על פלכיא ובר מן שמשי דהוא ספרנא דמלכא וית מה די רבי יתיה מלכא וית דזקפיה עלוי כל רברבנוי ועבדוי דמלכא:
dmlka webdwy rbrbnwy kl elwy dzqpyh wyth mlka ythyh rby dy mh wyth dmlka sprna dhwa shmshy mn wbr plkya el pwlmrkyn danwn awkhrnyn esrthy mn br wthmnya mathn dskwmhwn bnwy sgyawth qdmwy rhTyn whyk mlka dwksy em athmny whyk ethryh yqr yth hmn lhwn washthey
Haman recounted to them the glory of his riches, the multitude of his children, all the things in which the king had promoted him, and how he had advanced him above the princes and servants of the king.
12
ואמר המן ברם לא הנעלת אסתר מלכתא עם מלכא למשתיא די עבדת אלהן יתי ואוף עדן מחר אנא מזומן לותה למסעוד עם מלכא:
mlka em lmsewd lwthh mzwmn ana mkhr edn wawp ythy alhn ebdth dy lmshthya mlka em mlktha asthr hnelth la brm hmn wamr
Haman also said, “Yes, Esther the queen let no man come in with the king to the banquet that she had prepared but myself; and tomorrow I am also invited by her together with the king.
13
וכל דא ליתיה טימי לותי בכל עדן די אנא חזי ית מרדכי יהודאה דיתיב בסנהדרין עם עולימיא בתרע פלטרין דמלכא:
dmlka plTryn bthre ewlymya em bsnhdryn dythyb yhwdah mrdky yth khzy ana dy edn bkl lwthy Tymy lythyh da wkl
Yet all this avails me nothing, so long as I see Mordecai the Jew sitting at the king’s gate.”
14
ואמרת ליה זרש אנתתיה וכל רחימוי אין שפיר בעינך נימר קדמך מלתא חדא מה דנעביד ליה למרדכי יהודאה אם הוא חד מן צדיקיא דאתבריאו בעלמא אין בחרבא נקטול יתיה כבר אתהפך חרבא ותתרמי עלנא ניהב יתיה לרגומא כבר רנס דוד גלית פלשתאה ואם בתרא דנחשא נרמי יתיה כבר בזעיה מנשה ונפק מניה נזרוק יתיה לימא רבא כבר בזעוניה בני ישראל ועברו בגוה נרמי יתיה לגו אתון נורא יקידתא כבר דעקרוהי חנניה מישאל ועזריה ונפקו מן גויה נתרמי יתיה לגוב אריותא כבר לא חבילו אריותא בדניאל כד חי נתרמי יתיה קדם כלבין כבר אסתתם פום כלבין בארעא דמצרים על בני ישראל למדברא נגלי יתיה כבר במדברא נפישו וסגיאו מה עוד קטלא נקטול יתיה והידא מיתא תתעבד ליה נרמי יתיה לבית אסירי כבר מן בית אסירי אמליכו ליוסף סכינא נתרמי על צואריה כבר הוה אתהפכת סכינא מעלוי דיצחק עיניה נעור ונשבוק יתיה יקטל בנא כמא דקטל שמשון פורענותיה דגברא הדין לא ידעינן מה נעביד אלא צליבא רבא אתעבד ליה ועל בבא דבייתיה דמיה ישתפך קומתיה תתרמי על צליבא ויחזון יתיה כל יהודאי וכל חברוי ורחימוי שמיא וארעא כחדא ציתין על צליבא דאתקין המן למרדכי תוה לצפרא ועל קדם מלכא ושאל מניה על צליבא הדין בשעתא ההיא לא שלח מנוי ולא שכב המן בר המדתא עד דאזל ואיתי ית נגריא ית קיצאי נגריא דעבדין צליבא וקיצאי דמתקנן סכין דפרזל ובנוי דהמן דיצין וחדין וזרש אתתה מנגנא בכנרין עם המן רשיעא ואמר אגרא לנגרי אנא יהב ולקיצאי אנא מתקן שירותא על צליבא הדין בשעתא קם המן רשיעא למנסיא צליבא בקומתיה נפקת בת קל משמי מרומא ואמרת ליה יאי המן רשיעא ולך שפר בר המדתא ושפר פתגמא קדם המן ועבד צליבא לגרמיה דהוה מן יומא דזמנת אסתר ית המן לשירותא אתעקו בני ישראל ואמרין דין לדין הדין מסנינן בכל יומא ויומא דתבעי אסתר מן מלכא דנקטליה והיא מזמנא ליה לשירותא בהא שעתא שפכו דבית יעקב כולהון לבהון ואתרחיצו על אבוהון די בשמיא וכן אמרין קדמוי עני יתן עני כל מעיקיא היך דתלין עיני עבדוי למריהון והיך עיני אמתא לרבונתה כדין תלין עיננא עלך עד עדן דתתגלי ותפרוק יתנא דהא סנאה ובעל דבבא מגדף ואמר מן אינון יהודאי בכן שמע בקל צלותהון ועבד בעותהון ביה בליליא מטול די בכל זמנא די פרק יתהון מן בעלי דבביהון בליליא פריק יתהון מפרעה ומסנחריב מן כל דקמו עליהון:
elyhwn dqmw kl mn wmsnkhryb mpreh ythhwn pryq blylya dbbyhwn bely mn ythhwn prq dy zmna bkl dy mTwl blylya byh bewthhwn webd tslwthhwn bql shme bkn yhwday aynwn mn wamr mgdp dbba wbel snah dha ythna wthprwq dththgly edn ed elk eynna thlyn kdyn lrbwnthh amtha eyny whyk lmryhwn ebdwy eyny dthlyn hyk meyqya kl eny ythn eny qdmwy amryn wkn bshmya dy abwhwn el wathrkhytsw lbhwn kwlhwn yeqb dbyth shpkw shetha bha lshyrwtha lyh mzmna whya dnqTlyh mlka mn asthr dthbey wywma ywma bkl msnynn hdyn ldyn dyn wamryn yshral bny atheqw lshyrwtha hmn yth asthr dzmnth ywma mn dhwh lgrmyh tslyba webd hmn qdm pthgma wshpr hmdtha br shpr wlk rshyea hmn yay lyh wamrth mrwma mshmy ql bth npqth bqwmthyh tslyba lmnsya rshyea hmn qm bshetha hdyn tslyba el shyrwtha mthqn ana wlqytsay yhb ana lngry agra wamr rshyea hmn em bknryn mngna aththh wzrsh wkhdyn dytsyn dhmn wbnwy dprzl skyn dmthqnn wqytsay tslyba debdyn ngrya qytsay yth ngrya yth waythy dazl ed hmdtha br hmn shkb wla mnwy shlkh la hhya bshetha hdyn tslyba el mnyh wshal mlka qdm wel ltspra thwh lmrdky hmn dathqyn tslyba el tsythyn kkhda warea shmya wrkhymwy khbrwy wkl yhwday kl ythyh wykhzwn tslyba el ththrmy qwmthyh yshthpk dmyh dbyythyh bba wel lyh athebd rba tslyba ala nebyd mh ydeynn la hdyn dgbra pwrenwthyh shmshwn dqTl kma bna yqTl ythyh wnshbwq newr eynyh dytskhq melwy skyna athhpkth hwh kbr tswaryh el nthrmy skyna lywsp amlykw asyry byth mn kbr asyry lbyth ythyh nrmy lyh ththebd mytha whyda ythyh nqTwl qTla ewd mh wsgyaw npyshw bmdbra kbr ythyh ngly lmdbra yshral bny el dmtsrym barea klbyn pwm asththm kbr klbyn qdm ythyh nthrmy khy kd bdnyal arywtha khbylw la kbr arywtha lgwb ythyh nthrmy gwyh mn wnpqw wezryh myshal khnnyh deqrwhy kbr yqydtha nwra athwn lgw ythyh nrmy bgwh webrw yshral bny bzewnyh kbr rba lyma ythyh nzrwq mnyh wnpq mnshh bzeyh kbr ythyh nrmy dnkhsha bthra wam plshthah glyth dwd rns kbr lrgwma ythyh nyhb elna wththrmy khrba athhpk kbr ythyh nqTwl bkhrba ayn belma dathbryaw tsdyqya mn khd hwa am yhwdah lmrdky lyh dnebyd mh khda mltha qdmk nymr beynk shpyr ayn rkhymwy wkl anththyh zrsh lyh wamrth
Then Zeresh his wife and all his friends said to him, “Let a gallows be made fifty cubits high, and in the morning speak to the king about hanging Mordecai on it. Then go in merrily with the king to the banquet.” This pleased Haman, so he had the gallows made.