Esther · Chapter 1
Targum Writings
22 verses
1
והוה ביומי אחשורוש הוא אחשורוש דביומוהי בטילת עבידת בית אלהנא רבא והוה בטילא עד שנת תרתין לדריוש בגין עטיתא דושתי חיבתא ברתיה דאויל מרודך בר נבוכדנצר ועל דלא שבקת למבני ית בית מוקדשא אתגזר עלה לאתקטלא ואוף איהו על דצית לעטא אתקצרו יומוהי ואיתפליג מלכותיה דמן קדמת דנא הון כל עממיא אומיא ולשניא ואפרכיא כבישן תחות ידוי וכען לא אשתעבדו ליה מן בגלל הכי ובתר כדון אתגלי קדם יי דעתידא ושתי לאתקטלא ועתיד הוא למסב ית אסתר דהיא מבנת שרה דחית מאה ועשרין ושבע שנין אתיהבת ליה ארכא ומלך מן הנדיא רבא ועד כוש מן מדינחא דהנדיא רבא ועד מערבא דכוש מאה ועשרין ושבע פילחין: תוספתא חמשה כתיב בהון ויהי לישנא דוי ואלו אינון ויהי בימי אמרפל דאתכנשו מלכין ולא הוה ריבא וחרבא בעלמא עד דאתא אמרפל ויהי בימי שפוט השופטים וכל וי הוה ביומיהון ומן וי הוה מטול דהוה כפנה בארעא דכתיב ויהי רעב בארץ ויהי בימי אחז וי הוה ביומוי ומן וי הוה דכתיב עלה רצין מלך ארם ומה כתיב בתריה נעלה ביהודה ונקיצנה מכאן אתה למד כולהון דכתיב ויהי בימי לישנא דוי והוה מן יומי עלמא מן שנין קדמיתא כד הוו עקן אתיין על בית ישראל הון מצלן קדם אבוהון דבשמיא ועני יתהון דכתיב ויהי עד לא יקרון אנא עני עד לא ימללון אנא אשמע:
ashme ana ymllwn la ed eny ana yqrwn la ed wyhy dkthyb ythhwn weny dbshmya abwhwn qdm mtsln hwn yshral byth el athyyn eqn hww kd qdmytha shnyn mn elma ywmy mn whwh dwy lyshna bymy wyhy dkthyb kwlhwn lmd athh mkan wnqytsnh byhwdh nelh bthryh kthyb wmh arm mlk rtsyn elh dkthyb hwh wy wmn bywmwy hwh wy akhz bymy wyhy barts reb wyhy dkthyb barea kpnh dhwh mTwl hwh wy wmn bywmyhwn hwh wy wkl hshwpTym shpwT bymy wyhy amrpl datha ed belma wkhrba ryba hwh wla mlkyn dathknshw amrpl bymy wyhy aynwn walw dwy lyshna wyhy bhwn kthyb khmshh thwsptha pylkhyn wshbe weshryn mah dkwsh merba wed rba dhndya mdynkha mn kwsh wed rba hndya mn wmlk arka lyh athyhbth shnyn wshbe weshryn mah dkhyth shrh mbnth dhya asthr yth lmsb hwa wethyd lathqTla wshthy dethyda yy qdm athgly kdwn wbthr hky bgll mn lyh ashthebdw la wken ydwy thkhwth kbyshn waprkya wlshnya awmya emmya kl hwn dna qdmth dmn mlkwthyh waythplyg ywmwhy athqtsrw leTa dtsyth el ayhw wawp lathqTla elh athgzr mwqdsha byth yth lmbny shbqth dla wel nbwkdntsr br mrwdk dawyl brthyh khybtha dwshthy eTytha bgyn ldrywsh thrthyn shnth ed bTyla whwh rba alhna byth ebydth bTylth dbywmwhy akhshwrwsh hwa akhshwrwsh bywmy whwh
Now in the days of Ahasuerus (this is Ahasuerus who reigned from India even to Ethiopia, over one hundred twenty-seven provinces),
2
ביומיא האנון כד בעא מלכא אחשורוש למיתב על כורסי מלכותא דשלמה דאשתבא מן ירושלם על ידוי דשישק מלכא דמצרים וממצרים אשתבא על ידוי דסנחריב ומן ידוי דסנחריב אשתבא על ידוי דחזקיה ותב לירושלם ותוב מן ירושלם אשתבא על ידוי דפרעה חגירא מלכא דמצרים וממצרים אשתבא על ידוי דנבוכדנצר ונחת לבבל וכד צדא כורש מדאה ית בבל אחתיה לעילם ובתר כן מלך אחשורוש ובעא למיתב עלוהי ולא הוה יכיל ושדר ואייתי ארדיכלין מן אלכסנדריא למעבד כותיה ולא יכילו ועבדו אוחרן ארע מיניה ואתעסקו ביה תרין שנין ובשתא תליתאה דמלכותיה יתיב עלוי ההוא כורסי מלכותיה דעבדו ליה ארדיכלין בשושן בירנתא:
byrntha bshwshn ardyklyn lyh debdw mlkwthyh kwrsy hhwa elwy ythyb dmlkwthyh thlythah wbshtha shnyn thryn byh wathesqw mynyh are awkhrn webdw ykylw wla kwthyh lmebd alksndrya mn ardyklyn wayythy wshdr ykyl hwh wla elwhy lmythb wbea akhshwrwsh mlk kn wbthr leylm akhthyh bbl yth mdah kwrsh tsda wkd lbbl wnkhth dnbwkdntsr ydwy el ashthba wmmtsrym dmtsrym mlka khgyra dpreh ydwy el ashthba yrwshlm mn wthwb lyrwshlm wthb dkhzqyh ydwy el ashthba dsnkhryb ydwy wmn dsnkhryb ydwy el ashthba wmmtsrym dmtsrym mlka dshyshq ydwy el yrwshlm mn dashthba dshlmh mlkwtha kwrsy el lmythb akhshwrwsh mlka bea kd hanwn bywmya
in those days, when the King Ahasuerus sat on the throne of his kingdom, which was in Susa the palace,
3
בשתא דתלת למלכותיה דאחשורוש עבד משקיא ומטול מה עבד משקיא אית דאמרין דמרדין עלוהי אפרכיא ואזל וכבשנון ובתר דאכבשינון אתא ועבד משקיא ואית דאמר יומא דאידא הוה ליה ושדר אגרתא לכולהן מדינתא למיתי למעבד קדמוי חדותא שלח וזמן כל רברבני מדינתא דייתון ויחדון עמיה ואתו קדמוי מאה ועסרין ושבע מלכין מן מאה ועסרין ושבע מדינן וכולהון קטירי תגי ברישיהון והון סמיכין ליה על גנזי מילתא ואכלין וחדיין קדם מלכא והון פרתונאי ורברבני מדינתא קדמוי ומן רברבני ישראל הוו תמן מטול דחזו תמן מאני בית מקדשא הון בכין ומספדן תמן:
thmn wmspdn bkyn hwn mqdsha byth many thmn dkhzw mTwl thmn hww yshral rbrbny wmn qdmwy mdyntha wrbrbny prthwnay whwn mlka qdm wkhdyyn waklyn myltha gnzy el lyh smykyn whwn bryshyhwn thgy qTyry wkwlhwn mdynn wshbe wesryn mah mn mlkyn wshbe wesryn mah qdmwy wathw emyh wykhdwn dyythwn mdyntha rbrbny kl wzmn shlkh khdwtha qdmwy lmebd lmythy mdyntha lkwlhn agrtha wshdr lyh hwh dayda ywma damr wayth mshqya webd atha dakbshynwn wbthr wkbshnwn wazl aprkya elwhy dmrdyn damryn ayth mshqya ebd mh wmTwl mshqya ebd dakhshwrwsh lmlkwthyh dthlth bshtha
in the third year of his reign, he made a feast for all his princes and his servants; the army of Persia and Media, the nobles and princes of the provinces being before him.
4
ובתר דאכלו ושתו ואתפנקו אחזי להון ית עתריה די ישתאר בידיה מן כורש מדאה ואוף כורש אשכח ההוא עתרא בצדאותיה דבבל חפר בספר פרת ואשכח תמן שית מאה ותמנן אחמיתין דנחשא מליין דהב טב יוהרין ובורלין וסנדלכין ובההוא עתרא תקף יקריה יומין סגיאין ומשתיא לרברבנוי מאה ותמנין יומין:
ywmyn wthmnyn mah lrbrbnwy wmshthya sgyayn ywmyn yqryh thqp ethra wbhhwa wsndlkyn wbwrlyn ywhryn Tb dhb mlyyn dnkhsha akhmythyn wthmnn mah shyth thmn washkkh prth bspr khpr dbbl btsdawthyh ethra hhwa ashkkh kwrsh wawp mdah kwrsh mn bydyh yshthar dy ethryh yth lhwn akhzy wathpnqw wshthw daklw wbthr
He displayed the riches of his glorious kingdom and the honor of his excellent majesty many days, even one hundred eighty days.
5
ובאשלמות יומי משתיא האלין עבד מלכא לכל עמא בית ישראל דאשתכחו חיביא בשושן בירנתא דאתמניאו עם ערלאין דירי ארעא למן רבא ועד זעירא משתיא שבעא יומין בדרת גנתא גואה דמלכא דהות נציבא אילנין עבדין פירין ובוסמנין כבישן עד פלגותהון דהב טב ושלימו באשלמות אבן טבא ומטללין עלויהון ברם מרדכי צדיקא וסיעתיה לא הוו תמן:
thmn hww la wsyethyh tsdyqa mrdky brm elwyhwn wmTllyn Tba abn bashlmwth wshlymw Tb dhb plgwthhwn ed kbyshn wbwsmnyn pyryn ebdyn aylnyn ntsyba dhwth dmlka gwah gntha bdrth ywmyn shbea mshthya zeyra wed rba lmn area dyry erlayn em dathmnyaw byrntha bshwshn khybya dashthkkhw yshral byth ema lkl mlka ebd halyn mshthya ywmy wbashlmwth
When these days were fulfilled, the king made a seven day feast for all the people who were present in Susa the palace, both great and small, in the court of the garden of the king’s palace.
6
ומן אילנא לאילנא הוו פריסן יריען דבוץ גון חיור בספירין וכרתנין ותיכלא אחידן באשלי מטכסין צביען בארגונא דלין עלוי אונקלון דכסף ודשרין סגלגלין דכסף כפיסן עלוי עמודי מרמרין סמקין ירקין וברקין ומרוקין וחורין אותיב יתהון עלוי ערסן דמילתין דמתחן על דרגשין דנקלטיהון דדהב טב וכרעיהון דכסף שרין על סטיו כביש קרוסטליגין ומרמרין ודורא דכרכי ימא רבא ואטונין מצירין מקפין להון חזור חזור:
khzwr khzwr lhwn mqpyn mtsyryn waTwnyn rba yma dkrky wdwra wmrmryn qrwsTlygyn kbysh sTyw el shryn dksp wkreyhwn Tb ddhb dnqlTyhwn drgshyn el dmthkhn dmylthyn ersn elwy ythhwn awthyb wkhwryn wmrwqyn wbrqyn yrqyn smqyn mrmryn emwdy elwy kpysn dksp sglglyn wdshryn dksp awnqlwn elwy dlyn bargwna tsbyen mTksyn bashly akhydn wthykla wkrthnyn bspyryn khywr gwn dbwts yryen prysn hww laylna aylna wmn
There were hangings of white and blue material, fastened with cords of fine linen and purple to silver rings and marble pillars. The couches were of gold and silver, on a pavement of red, white, yellow, and black marble.
7
ופקיד לאשקאה יתהון במני דהבא דבית מקדשא דאייתי נבוכדנצר רשיעא מן ירושלם ומניא אוחרניתא דהוו ליה למלכא אחשורוש תמן הוו מחלפין דמותיהון היכאבר ומן קדם מני בית מקדשא אישתניאו והוו שתן חמר עסיס דיאי למשתי מלכא דסגי ריחיה ובסיס טעמיה ולא בחסרנא אלהן כמיסת ידא דמלכא:
dmlka yda kmysth alhn bkhsrna wla Temyh wbsys rykhyh dsgy mlka lmshthy dyay esys khmr shthn whww ayshthnyaw mqdsha byth mny qdm wmn hykabr dmwthyhwn mkhlpyn hww thmn akhshwrwsh lmlka lyh dhww awkhrnytha wmnya yrwshlm mn rshyea nbwkdntsr dayythy mqdsha dbyth dhba bmny ythhwn lashqah wpqyd
They gave them drinks in golden vessels of various kinds, including royal wine in abundance, according to the bounty of the king.
8
ושקותא כהלכתא מנהג גופא ולית דאניס ארום כן שם טעם מלכא על כל דאתמנא אפיטרופוס על ביתיה למעבד כרעות גברא בר ישראל וכרעות גבר מן כל אומא ולישן:
wlyshn awma kl mn gbr wkrewth yshral br gbra krewth lmebd bythyh el apyTrwpws dathmna kl el mlka Tem shm kn arwm danys wlyth gwpa mnhg khlktha wshqwtha
In accordance with the law, the drinking was not compulsory; for so the king had instructed all the officials of his house, that they should do according to every man’s pleasure.
9
אוף ושתי מלכתא רשיעתא עבדא משתא נשיא בבית מלכותא אתר קיטון בית דמוך די למלכא אחשורוש:
akhshwrwsh lmlka dy dmwk byth qyTwn athr mlkwtha bbyth nshya mshtha ebda rshyetha mlktha wshthy awp
Also Vashti the queen made a feast for the women in the royal house which belonged to King Ahasuerus.
10
ומרדכי צדיקא צלי קדם יי מן יומא קדמאה דמשתיא עד יומא שביעאה די הוא שבתא לחמא לא אכל ומוי לא שתא וביומא שביעאה דהוה שבתא עלת קבלתיה וקבלת סנהדרין קדם יי וכד שפר לבא דמלכא בחמרא גרי ביה יי מלאכא דשגישתא משתהון בכן אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס מהומן דמתמני על מהומתא בזתא בוז ביתא חרבונא אחר ביה בגתא ואבגתא עתיד מרי עלמא לעסאה יתהון כגבר דעצר ענבוי בעצרתא תרין זימנין ועתיד לצדאותהון ולשפאותהון להני שבעא רבניא דשמשין באלין שבעא יומין קדם אפי מלכא אחשורוש:
akhshwrwsh mlka apy qdm ywmyn shbea balyn dshmshyn rbnya shbea lhny wlshpawthhwn ltsdawthhwn wethyd zymnyn thryn betsrtha enbwy detsr kgbr ythhwn lesah elma mry ethyd wabgtha bgtha byh akhr khrbwna bytha bwz bztha mhwmtha el dmthmny mhwmn wkrks zthr wabgtha bgtha khrbwna bztha lmhwmn amr bkn mshthhwn dshgyshtha mlaka yy byh gry bkhmra dmlka lba shpr wkd yy qdm snhdryn wqblth qblthyh elth shbtha dhwh shbyeah wbywma shtha la wmwy akl la lkhma shbtha hwa dy shbyeah ywma ed dmshthya qdmah ywma mn yy qdm tsly tsdyqa wmrdky
On the seventh day, when the heart of the king was merry with wine, he commanded Mehuman, Biztha, Harbona, Bigtha, and Abagtha, Zethar, and Carcass, the seven eunuchs who served in the presence of Ahasuerus the king,
11
וגזר מלכא על אלין שבעא רבניא לאיתאה ית ושתי מלכתא ערטילתא על עיסק דהות מפלחא ית בנתא דישראל ערטילן ומנפסן עמר וכתן ביומא דשבתא ובגין כן אתגזר עלה לאיתי ערטילתא ברם כלילא דמלכותא על רישה בגין זכותא דאלביש נבוכדנצר אבוי דאבא ית דניאל ארגונא ובגין כן גזר למהוי אתיא קדמוי בכלילא דמלכותא לאחזאה לעממיא ורברבניא ארום שפירת חיזו היא:
hya khyzw shpyrth arwm wrbrbnya lemmya lakhzah dmlkwtha bklyla qdmwy athya lmhwy gzr kn wbgyn argwna dnyal yth daba abwy nbwkdntsr dalbysh zkwtha bgyn ryshh el dmlkwtha klyla brm erTyltha laythy elh athgzr kn wbgyn dshbtha bywma wkthn emr wmnpsn erTyln dyshral bntha yth mplkha dhwth eysq el erTyltha mlktha wshthy yth laythah rbnya shbea alyn el mlka wgzr
to bring Vashti the queen before the king wearing the royal crown, to show the people and the princes her beauty; for she was beautiful.
12
וסריבת מלכתא ושתי למיעל בגזרת מימר מלכא דאתפקדת ביד רברבניא ורגיז מלכא לחדא וחמתיה רתחת ביה:
byh rthkhth wkhmthyh lkhda mlka wrgyz rbrbnya byd dathpqdth mlka mymr bgzrth lmyel wshthy mlktha wsrybth
But the queen Vashti refused to come at the king’s commandment by the eunuchs. Therefore the king was very angry, and his anger burned in him.
13
ואמר מלכא לחכימיא בנוי דיששכר דחכימין מנדעא בעידניא וזמניא בספר אורייתא וחושבן עלמא ארום היכדין יאה למהוי מתמלל פתגם מלכא קדם כל חכים וידעי אורייתא ודינא:
wdyna awryytha wydey khkym kl qdm mlka pthgm mthmll lmhwy yah hykdyn arwm elma wkhwshbn awryytha bspr wzmnya beydnya mndea dkhkymyn dyshshkr bnwy lkhkymya mlka wamr
Then the king said to the wise men, who knew the times (for it was the king’s custom to consult those who knew law and judgment;
14
וסריבו בנוי דיששכר למידן ית דינא ההוא ברם צלו קדם יי וכן אמרו רבון דעלמא ערבל ית משתהון והוי דכיר ית צדיקיא דקריבו קדמך בבית מקדשך אמרין בני שנא ותרין בני יונה שפנינן על מדבחא אדמתא עד ידא דכהנא רבה דהוה לביש חושנא די ביה כרום ימא ורובי כהנא הוו מרסן ובחשן ית דמא ומסדרין קדמך לחם אפיא וכן אסתחר מלכא ותב ושאל עטיתא לרברבנוי דקריבין לותיה ואלין שמהתהון כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעא רברבני פרסאי ומדאי חזי אפי מלכא דיתבין בדרגא קדמאה דבכורסי מלכותא:
mlkwtha dbkwrsy qdmah bdrga dythbyn mlka apy khzy wmday prsay rbrbny shbea mmwkn mrsna mrs thrshysh admtha shthr krshna shmhthhwn walyn lwthyh dqrybyn lrbrbnwy eTytha wshal wthb mlka asthkhr wkn apya lkhm qdmk wmsdryn dma yth wbkhshn mrsn hww khna wrwby yma krwm byh dy khwshna lbysh dhwh rbh dkhna yda ed admtha mdbkha el shpnynn ywnh bny wthryn shna bny amryn mqdshk bbyth qdmk dqrybw tsdyqya yth dkyr whwy mshthhwn yth erbl delma rbwn amrw wkn yy qdm tslw brm hhwa dyna yth lmydn dyshshkr bnwy wsrybw
and next to him were Carshena, Shethar, Admatha, Tarshish, Meres, Marsena, and Memucan, the seven princes of Persia and Media, who saw the king’s face, and sat first in the kingdom),
15
כאוריתא מה לאתעבדא ממלכתא ושתי בגין די לא עבדת ית מימר מלכא אחשורוש דגזר עלה ביד רברבניא:
rbrbnya byd elh dgzr akhshwrwsh mlka mymr yth ebdth la dy bgyn wshthy mmlktha lathebda mh kawrytha
“What shall we do to Queen Vashti according to law, because she has not done the bidding of the King Ahasuerus by the eunuchs?”
16
ואמר ממוכן הוא המן בר בריה דאגג רשיעא קדם מלכא ורברבניא לא על עלוי דמלכא בלחודוי סרחת ושתי מלכתא ארום עלוי כל רבברניא ועלוי כל עממיא די בכל פלכיא די שליט בהון מלכא אחשורוש:
akhshwrwsh mlka bhwn shlyT dy plkya bkl dy emmya kl welwy rbbrnya kl elwy arwm mlktha wshthy srkhth blkhwdwy dmlka elwy el la wrbrbnya mlka qdm rshyea dagg bryh br hmn hwa mmwkn wamr
Memucan answered before the king and the princes, “Vashti the queen has not done wrong to just the king, but also to all the princes, and to all the people who are in all the provinces of the King Ahasuerus.
17
ארום יפוק פתגם גזרת מלכתא על כל נשיא לאתלגלגא מריהון קדמיהון במללותהון חדא עם חברתא ברם בקושטא מלכא אחשורוש אמר לאיתאה ית ושתי מלכתא קדמוי ולא עלת:
elth wla qdmwy mlktha wshthy yth laythah amr akhshwrwsh mlka bqwshTa brm khbrtha em khda bmllwthhwn qdmyhwn mryhwn lathlglga nshya kl el mlktha gzrth pthgm ypwq arwm
For this deed of the queen will become known to all women, causing them to show contempt for their husbands when it is reported, ‘King Ahasuerus commanded Vashti the queen to be brought in before him, but she didn’t come.’
18
ויומא הדין תהוין אמרן רבנתא דפרסאי ומדאי למעבד לגובריהון היכמא די קבילו ית פתגם דעבדת ושתי מלכתא ומתמלכין למעבד כדין לכל רברבני מלכא ומן יכול לסוברא כמיסת חוך דין ורגיז:
wrgyz dyn khwk kmysth lswbra ykwl wmn mlka rbrbny lkl kdyn lmebd wmthmlkyn mlktha wshthy debdth pthgm yth qbylw dy hykma lgwbryhwn lmebd wmday dprsay rbntha amrn thhwyn hdyn wywma
Today, the princesses of Persia and Media who have heard of the queen’s deed will tell all the king’s princes. This will cause much contempt and wrath.
19
אין קדם מלכא שפיר יפוק פתגם גזירת מלכותא מן קדמוי ויתכתב בגזרין דפרסאי ומדאי ולא יתבטל הדא גזירתא די לא תעול ושתי קדם מלכא ומן בתר דתיתי קדם מלכא יגזור מלכא ויעדי ית רישה ומלכותה יתן מלכא לחברתה דשפירא מנה:
mnh dshpyra lkhbrthh mlka ythn wmlkwthh ryshh yth wyedy mlka ygzwr mlka qdm dthythy bthr wmn mlka qdm wshthy thewl la dy gzyrtha hda ythbTl wla wmday dprsay bgzryn wythkthb qdmwy mn mlkwtha gzyrth pthgm ypwq shpyr mlka qdm ayn
“If it pleases the king, let a royal commandment go from him, and let it be written among the laws of the Persians and the Medes, so that it cannot be altered, that Vashti may never again come before King Ahasuerus; and let the king give her royal estate to another who is better than she.
20
וישתמע פתגם גזירת מלכא די יעביד מלכותיה ארום גזרתא רבא היא ומן בתר כן כל נשיא יתנון רבו ויקר למריהון למן רבא ועד זעירא:
zeyra wed rba lmn lmryhwn wyqr rbw ythnwn nshya kl kn bthr wmn hya rba gzrtha arwm mlkwthyh yebyd dy mlka gzyrth pthgm wyshthme
When the king’s decree which he shall make is published throughout all his kingdom (for it is great), all the wives will give their husbands honor, both great and small.”
21
ושפר פתגמא קדם מלכא ורברבניא ועבד מלכא כפתגם ממוכן:
mmwkn kpthgm mlka webd wrbrbnya mlka qdm pthgma wshpr
This advice pleased the king and the princes, and the king did according to the word of Memucan:
22
ושלח פיטקין כתיבן וחתימן בעזקתיה לכל פלכי מלכא לפלך ופלך כמכתב רושמיה ולות עמא ועמא כממלל לישניה קרי וכן אמר אתון עמיא אומיא ולישניא די דירין בכל ממשלתי אזדהרו למהוי כל גבר מסרבן על אתתיה וכפי לה למהוי ממללא בלישן גברא וכממלל עמיה:
emyh wkmmll gbra blyshn mmlla lmhwy lh wkpy aththyh el msrbn gbr kl lmhwy azdhrw mmshlthy bkl dyryn dy wlyshnya awmya emya athwn amr wkn qry lyshnyh kmmll wema ema wlwth rwshmyh kmkthb wplk lplk mlka plky lkl bezqthyh wkhthymn kthybn pyTqyn wshlkh
for he sent letters into all the king’s provinces, into every province according to its writing, and to every people in their language, that every man should rule his own house, speaking in the language of his own people.