Ecclesiastes · Chapter 5
Targum Writings
19 verses
1
לא תבהיל על מימרך לשבשא ית מלי פומך ולבך לא יוחי לאפקא ממלל בעדן דאת מצלי מן קדם יי ארום יי שליט על כל עלמא ויתיב על כורסי יקריה בשמיה מרומא ואנת יתיב על ארעא בגין כן יהון מלי פומך קלילין:
qlylyn pwmk mly yhwn kn bgyn area el ythyb wanth mrwma bshmyh yqryh kwrsy el wythyb elma kl el shlyT yy arwm yy qdm mn mtsly dath bedn mmll lapqa ywkhy la wlbk pwmk mly yth lshbsha mymrk el thbhyl la
Guard your steps when you go to God’s house; for to draw near to listen is better than to give the sacrifice of fools, for they don’t know that they do evil.
2
ארום היכמא דאתי חלמא על הרהורי לבא בסגיאות גוונן קל שטיא כדין בסגיאות פתגמין בטילין:
bTylyn pthgmyn bsgyawth kdyn shTya ql gwwnn bsgyawth lba hrhwry el khlma dathy hykma arwm
Don’t be rash with your mouth, and don’t let your heart be hasty to utter anything before God; for God is in heaven, and you on earth. Therefore let your words be few.
3
בעדן דתדר נדרא קדם יי לא תעכב לשלמותיה ארום בגין כן לית רעוא קדם יי בטפשיא מן בגלל דמעכבין נדריהון ולא משלמין ואנת ית דתנדר שלים:
shlym dthndr yth wanth mshlmyn wla ndryhwn dmekbyn bgll mn bTpshya yy qdm rewa lyth kn bgyn arwm lshlmwthyh thekb la yy qdm ndra dthdr bedn
For as a dream comes with a multitude of cares, so a fool’s speech with a multitude of words.
4
טב לך דלא תנדר מן דן תנדר ולא תשלם:
thshlm wla thndr dn mn thndr dla lk Tb
When you vow a vow to God, don’t defer to pay it; for he has no pleasure in fools. Pay that which you vow.
5
לא תנביל ית מימר דפומך למגרם דין גיהנם עלי בסרך וביום דינא רבא לא תיכול למימר קדם מלאכא אכזרא דרדי בך ארום שלותא היא למא דין יתקף רוגזא דיי על קל מימרך דאתאמר בגנותא ויחביל ית עובדי ידך:
ydk ewbdy yth wykhbyl bgnwtha dathamr mymrk ql el dyy rwgza ythqp dyn lma hya shlwtha arwm bk drdy akzra mlaka qdm lmymr thykwl la rba dyna wbywm bsrk ely gyhnm dyn lmgrm dpwmk mymr yth thnbyl la
It is better that you should not vow, than that you should vow and not pay.
6
ארום בסגיאות חלמין דנביאי שקרא והבלין דבעלי חרשין ומלין סגיאין דרשיעיא לא תהימין ארום חכימיא צדיקיא תהי משמיש ומנהון תתבע אולפן ומן קדם יי תהי דחיל:
dkhyl thhy yy qdm wmn awlpn ththbe wmnhwn mshmysh thhy tsdyqya khkymya arwm thhymyn la drshyeya sgyayn wmlyn khrshyn dbely whblyn shqra dnbyay khlmyn bsgyawth arwm
Don’t allow your mouth to lead you into sin. Don’t protest before the messenger that this was a mistake. Why should God be angry at your voice, and destroy the work of your hands?
7
אין אניסות מסכינין וגזילתא ודין וצדקתא תחמי בקרתא לא תתמה בלבך למימר איכדין רעותא דיי על כל אלין ארום על אל אדיר שמי מרומא נטיר עובדי בני אנשא בין טב לבישתא ומן קדמוי משתלחין גוברין גוותנין ותקיפין למרדי ברשיעיא ולמהויהון מתמנן רבנין עלויהון:
elwyhwn rbnyn mthmnn wlmhwyhwn brshyeya lmrdy wthqypyn gwwthnyn gwbryn mshthlkhyn qdmwy wmn lbyshtha Tb byn ansha bny ewbdy nTyr mrwma shmy adyr al el arwm alyn kl el dyy rewtha aykdyn lmymr blbk ththmh la bqrtha thkhmy wtsdqtha wdyn wgzyltha mskynyn anyswth ayn
For in the multitude of dreams there are vanities, as well as in many words; but you must fear God.
8
ומותר שבח פולחנות ארעא על כולא היא דבעדן דמרודין בני מלכותא ומלכא מתיהיב בפצחיהון מן קדמיהון אין לית ליה עיבור למיכל ההוא מלכא לגבר פלח בחקלא מתעביד עבד משתעבד:
mshthebd ebd mthebyd bkhqla plkh lgbr mlka hhwa lmykl eybwr lyh lyth ayn qdmyhwn mn bptskhyhwn mthyhyb wmlka mlkwtha bny dmrwdyn dbedn hya kwla el area pwlkhnwth shbkh wmwthr
If you see the oppression of the poor, and the violent taking away of justice and righteousness in a district, don’t marvel at the matter, for one official is eyed by a higher one, and there are officials over them.
9
גבר תגר די רחים למקני כסף ומרי פרגמטיא לא ישבע למצבור כסף ומן די רחים למכנוש ממון יתיר לית ליה שבח בעלמא דאתי אין לא יעביד מניה צדקתא בגין דלית ליה אגר עלל למיכל אף דין הבלו:
hblw dyn ap lmykl ell agr lyh dlyth bgyn tsdqtha mnyh yebyd la ayn dathy belma shbkh lyh lyth ythyr mmwn lmknwsh rkhym dy wmn ksp lmtsbwr yshbe la prgmTya wmry ksp lmqny rkhym dy thgr gbr
Moreover the profit of the earth is for all. The king profits from the field.
10
בזמן דסגי טבוותא בעלמא סגיאן אוף בני אנשא דייכלונה ומה הנאה אית למרהא דיצברנה אין לא יעביד מנה טיבותא בגין די יחזי בעלמא דאתי יהבית אגרהא בעינוי:
beynwy agrha yhbyth dathy belma ykhzy dy bgyn Tybwtha mnh yebyd la ayn dytsbrnh lmrha ayth hnah wmh dyyklwnh ansha bny awp sgyan belma Tbwwtha dsgy bzmn
He who loves silver shall not be satisfied with silver, nor he who loves abundance, with increase. This also is vanity.
11
בסימת דמיכת גברא דפלח למרי עלמא בלב שלים ואית ליה ניחא על בית קבורתיה אין זעירות שנין ייחי אין סגיאות שנין בתר דפלח למרי עלמא בעלמא הדין לעלמא דאתי אגר עובדי ידוי יחסין וחוכמת אוריתא דיי לגבר דעתיר בחוכמתא היכמא דמעסק בה בעלמא הדין ואשתדל באולפנא כדין תנוח עלוהי על בית קבורתיה ולא תשבקניה בלחודוהי היכמא דלא שבקת אתתא לגוברה בלחודוהי לדמכא:
ldmka blkhwdwhy lgwbrh aththa shbqth dla hykma blkhwdwhy thshbqnyh wla qbwrthyh byth el elwhy thnwkh kdyn bawlpna washthdl hdyn belma bh dmesq hykma bkhwkmtha dethyr lgbr dyy awrytha wkhwkmth ykhsyn ydwy ewbdy agr dathy lelma hdyn belma elma lmry dplkh bthr shnyn sgyawth ayn yykhy shnyn zeyrwth ayn qbwrthyh byth el nykha lyh wayth shlym blb elma lmry dplkh gbra dmykth bsymth
When goods increase, those who eat them are increased; and what advantage is there to its owner, except to feast on them with his eyes?
12
אית בישותא מרעיתא חמית בעלמא הדין תחות שמשא ולית ליה אסו גבר דיכנוש עתרא ולא עביד מניה טב לסוף יומיא ההוא עתרא נטיר ליה לאבאשא ליה לעלמא דאתי:
dathy lelma lyh labasha lyh nTyr ethra hhwa ywmya lswp Tb mnyh ebyd wla ethra dyknwsh gbr asw lyh wlyth shmsha thkhwth hdyn belma khmyth mreytha byshwtha ayth
The sleep of a laboring man is sweet, whether he eats little or much; but the abundance of the rich will not allow him to sleep.
13
וההוא עתרא די ישבק לבריה בתר מותיה יהובד על די קנא ליה בגוון ביש ולא יתקים ביד בריה די יוליד ולא אשתאר ליה בידוי מדעם:
mdem bydwy lyh ashthar wla ywlyd dy bryh byd ythqym wla bysh bgwwn lyh qna dy el yhwbd mwthyh bthr lbryh yshbq dy ethra whhwa
There is a grievous evil which I have seen under the sun: wealth kept by its owner to his harm.
14
היכמא דנפק ממעי אמיה ערטילי בלא כסו ובלא מדעם טב כדין יתוב למיזל לבית קבורתיה חסיר מן זכותא היכמא די אתא בעלמא הדין ומדעם אגר טב לא יקביל בטורחיה לסוברא עמיה לעלמא דהוא אזיל למהוי לזכו בידיה:
bydyh lzkw lmhwy azyl dhwa lelma emyh lswbra bTwrkhyh yqbyl la Tb agr wmdem hdyn belma atha dy hykma zkwtha mn khsyr qbwrthyh lbyth lmyzl ythwb kdyn Tb mdem wbla ksw bla erTyly amyh mmey dnpq hykma
Those riches perish by misfortune, and if he has fathered a son, there is nothing in his hand.
15
ואוף דא בשתא מרעיתא ולית לה אסו דכל קביל דאתא לעלמא הדין חסיר מן זכותא כדין ייזיל לעלמא ההוא ומה מותר הוה ליה די טרח לקבלת רוחיה:
rwkhyh lqblth Trkh dy lyh hwh mwthr wmh hhwa lelma yyzyl kdyn zkwtha mn khsyr hdyn lelma datha qbyl dkl asw lh wlyth mreytha bshtha da wawp
As he came out of his mother’s womb, naked shall he go again as he came, and shall take nothing for his labor, which he may carry away in his hand.
16
אוף כל ימוהי בחשוכא שרא בדיל דלחמוהי בלחודוהי טעים ובנסיס סגי חזי ובמרעין ורגיז הוו חיוהי:
khywhy hww wrgyz wbmreyn khzy sgy wbnsys Teym blkhwdwhy dlkhmwhy bdyl shra bkhshwka ymwhy kl awp
This also is a grievous evil, that in all points as he came, so shall he go. And what profit does he have who labors for the wind?
17
והא די חזית אנא טבא הוא לבני אנשא ודשפיר להון למעבד בעלמא הדין דייכלון וישתון מן טורחותהון בדיל דלא לאושטא ידא באנוסא וחטוף למטר פתגמי אוריתא ולמיחן עניי נכסא מן בגלל דיחזון טבתא בכל טורחותהון די טרחו בעלמא הדין תחות שמשא מנין יומי חיוהי דגבר די יהב ליה יי במזליה ארום הוא חולקיה לית אחורן בר מניה:
mnyh br akhwrn lyth khwlqyh hwa arwm bmzlyh yy lyh yhb dy dgbr khywhy ywmy mnyn shmsha thkhwth hdyn belma Trkhw dy Twrkhwthhwn bkl Tbtha dykhzwn bgll mn nksa enyy wlmykhn awrytha pthgmy lmTr wkhTwp banwsa yda lawshTa dla bdyl Twrkhwthhwn mn wyshthwn dyyklwn hdyn belma lmebd lhwn wdshpyr ansha lbny hwa Tba ana khzyth dy wha
All his days he also eats in darkness, he is frustrated, and has sickness and wrath.
18
אוף כל אנש דיהב ליה יי עותר ונכסין ואשלטיה יי למיכל מניה בעלמא הדין ולמעבד מניה צדקתא ולקבלא אגר שלים בעלמא דאתי ולמבדח בטורחיה עם צדיקיא הא דא מתנא דאתיהיבת ליה במזליה מן קדם יי הוא:
hwa yy qdm mn bmzlyh lyh dathyhybth mthna da ha tsdyqya em bTwrkhyh wlmbdkh dathy belma shlym agr wlqbla tsdqtha mnyh wlmebd hdyn belma mnyh lmykl yy washlTyh wnksyn ewthr yy lyh dyhb ansh kl awp
Behold, that which I have seen to be good and proper is for one to eat and to drink, and to enjoy good in all his labor, in which he labors under the sun, all the days of his life which God has given him; for this is his portion.
19
ארום לא יומין סגיאין חיי אנש די ידכר ית יומי חיוהי כמה מנהון עתידין למהוי טבוון וכמה מנהון עתידין למהוי בישין מטול דלא אתמסרו לבני אנשא ארום מן קדם יי אתגזר עלוהי כמה יומין יסתגיף וכמה יומין יהי בחדות לביה:
lbyh bkhdwth yhy ywmyn wkmh ysthgyp ywmyn kmh elwhy athgzr yy qdm mn arwm ansha lbny athmsrw dla mTwl byshyn lmhwy ethydyn mnhwn wkmh Tbwwn lmhwy ethydyn mnhwn kmh khywhy ywmy yth ydkr dy ansh khyy sgyayn ywmyn la arwm
Every man also to whom God has given riches and wealth, and has given him power to eat of it, and to take his portion, and to rejoice in his labor—this is the gift of God.