Ecclesiastes · Chapter 1
Targum Writings
18 verses
1
פתגמי נבואה דאתנבא קהלת הוא שלמה בר דוד מלכא דהוה בירושלם:
byrwshlm dhwh mlka dwd br shlmh hwa qhlth dathnba nbwah pthgmy
The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem:
2
כד חזא שלמה מלכא דישראל ברוח נבואה ית מלכות רחבעם בריה דעתיד לאתפלגא עם ירבעם בר נבט וית ירושלם ובית מוקדשא דאינון עתידין למחרב וית בני עמא בית ישראל די אינון עתידין למגלי אמר במימריה הבל הבליא עלמא הדין הבל הבליא כל מה דטרחית אנא ודוד אבא כוליה הבלו:
hblw kwlyh aba wdwd ana dTrkhyth mh kl hblya hbl hdyn elma hblya hbl bmymryh amr lmgly ethydyn aynwn dy yshral byth ema bny wyth lmkhrb ethydyn daynwn mwqdsha wbyth yrwshlm wyth nbT br yrbem em lathplga dethyd bryh rkhbem mlkwth yth nbwah brwkh dyshral mlka shlmh khza kd
“Vanity of vanities,” says the Preacher; “Vanity of vanities, all is vanity.”
3
מה מותר אית לאנש בתר די ימות מן כל טורחי דהוא טרח תחות שמשא בעלמא הדין אלהן למעסק באורייתא לקבלא אגיר שלים לעלמא דאתי קדם מרי עלמא:
elma mry qdm dathy lelma shlym agyr lqbla bawryytha lmesq alhn hdyn belma shmsha thkhwth Trkh dhwa Twrkhy kl mn ymwth dy bthr lansh ayth mwthr mh
What does man gain from all his labor in which he labors under the sun?
4
אמר שלמה מלכא ברוח נבואה דרא טבא דצדיקיא דאזיל מן עלמא בגין חובי דרא בישא דרשיעא דעתידין למיתי בתריהון וארעא לעלמי עלמין קימא לסוברא פורענותא דאתי על עלמא בגין חוביהון דבני אנשא:
ansha dbny khwbyhwn bgyn elma el dathy pwrenwtha lswbra qyma elmyn lelmy warea bthryhwn lmythy dethydyn drshyea bysha dra khwby bgyn elma mn dazyl dtsdyqya Tba dra nbwah brwkh mlka shlmh amr
One generation goes, and another generation comes; but the earth remains forever.
5
וידנח שמשא ביממא מן סטר מדינחא ואעיל שמשא לסטר מערבא בליליא ולאתריה שחיף ואזל אורח תהומא ודנח למחר מן אתר דהוא נח תמן מאתמלי:
mathmly thmn nkh dhwa athr mn lmkhr wdnkh thhwma awrkh wazl shkhyp wlathryh blylya merba lsTr shmsha waeyl mdynkha sTr mn bymma shmsha wydnkh
The sun also rises, and the sun goes down, and hurries to its place where it rises.
6
אזיל כל סטר דרומא ביממא ומחזיר לסטר צפונא בליליא אורח תהומא מחזר מחזר ואזיל לרוח עיבר דרומא בתקופת ניסן ותמוז ועל סחרנוהי תייב לרוח עיבר צפונא בתקופת תשרי וטבת נפיק מחרכי מדינחא בצפרא ואעיל לחרכי מערבא ברמשא:
brmsha merba lkhrky waeyl btspra mdynkha mkhrky npyq wTbth thshry bthqwpth tspwna eybr lrwkh thyyb skhrnwhy wel wthmwz nysn bthqwpth drwma eybr lrwkh wazyl mkhzr mkhzr thhwma awrkh blylya tspwna lsTr wmkhzyr bymma drwma sTr kl azyl
The wind goes toward the south, and turns around to the north. It turns around continually as it goes, and the wind returns again to its courses.
7
כל נחליא ומבועי מיא אזלין ונגדין למי אוקיינוס דמסחר לעלמא כגושפנקא ואוקיינוס ליתוהי מתמלי ולאתר דנחליא אזלין ונגדין תמן אינון תייבין למיזל מצנורי תהומא:
thhwma mtsnwry lmyzl thyybyn aynwn thmn wngdyn azlyn dnkhlya wlathr mthmly lythwhy wawqyynws kgwshpnqa lelma dmskhr awqyynws lmy wngdyn azlyn mya wmbwey nkhlya kl
All the rivers run into the sea, yet the sea is not full. To the place where the rivers flow, there they flow again.
8
כל פתגמיא דעתידין למהוי בעלמא אשתלהיאו בהון נבייא קדמאין ולא יכילו למשכח סופיהון ברם הכי לית ליה רשו לגבר למללא מה דעתיד למיתי בתרוהי ולא יכילא עינא למחזי כל מה דעתיד למהוי בעלמא ולא יכילא אודנא לאתמלאה מלמשמע כל פתגמי דכל דיירי ארעא:
area dyyry dkl pthgmy kl mlmshme lathmlah awdna ykyla wla belma lmhwy dethyd mh kl lmkhzy eyna ykyla wla bthrwhy lmythy dethyd mh lmlla lgbr rshw lyh lyth hky brm swpyhwn lmshkkh ykylw wla qdmayn nbyya bhwn ashthlhyaw belma lmhwy dethydyn pthgmya kl
All things are full of weariness beyond uttering. The eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
9
מה דהות מן קדמתא הוא עתיד למהוי בתר כן ומה דאתעביד מן קדמת דנא הוא עתיד לאתעובדא עד סוף כל דרי עלמא ולית כלום פתגם חדת בעלמא הדין תחות שמשא:
shmsha thkhwth hdyn belma khdth pthgm klwm wlyth elma dry kl swp ed lathewbda ethyd hwa dna qdmth mn dathebyd wmh kn bthr lmhwy ethyd hwa qdmtha mn dhwth mh
That which has been is that which shall be, and that which has been done is that which shall be done; and there is no new thing under the sun.
10
אית פתגם דיימר אינש חזי דין פתגם חדת הוא הא כבר הוה לעלמין ביומי דריא די הוו לקדמנא:
lqdmna hww dy drya bywmy lelmyn hwh kbr ha hwa khdth pthgm dyn khzy aynsh dyymr pthgm ayth
Is there a thing of which it may be said, “Behold, this is new”? It has been long ago, in the ages which were before us.
11
לית דכרנא לדריא קדמאין ואף לבתראין דעתידין למהוי לא יהי להון דכרנא עם דריא דיהון ביומי מלכא משיחא:
mshykha mlka bywmy dyhwn drya em dkrna lhwn yhy la lmhwy dethydyn lbthrayn wap qdmayn ldrya dkrna lyth
There is no memory of the former; neither shall there be any memory of the latter that are to come, among those that shall come after.
12
כד הוה שלמה מלכא יתיב על כורסי מלכותיה אתגבה לביה לחדא על עתריה ועבר על גזירת מימרא דיי וכנש סוסוון ורתיכין ופרשין סגיאין וצבר כספא ודהבא לחדא ואתחתן בעממין נוכראין מן יד תקיף רוגזא דיי עלוהי ושדר לותיה אשמדאי מלכא דשידי וטרד יתיה מן כורסי מלכותיה ונטל גושפנקיה מן ידיה בגין דיהך מטלטל וגלי בעלמא לאוכיחותיה והוה מחזר על כרכי פלכי וכרכי ארעא דישראל בכא ופגן ואמר אנא קהלת דהוה שמיה שלמה מתקרי מן קדמת דנא הויתי מלכא על ישראל בירושלם:
byrwshlm yshral el mlka hwythy dna qdmth mn mthqry shlmh shmyh dhwh qhlth ana wamr wpgn bka dyshral area wkrky plky krky el mkhzr whwh lawkykhwthyh belma wgly mTlTl dyhk bgyn ydyh mn gwshpnqyh wnTl mlkwthyh kwrsy mn ythyh wTrd dshydy mlka ashmday lwthyh wshdr elwhy dyy rwgza thqyp yd mn nwkrayn bemmyn wathkhthn lkhda wdhba kspa wtsbr sgyayn wprshyn wrthykyn swswwn wknsh dyy mymra gzyrth el webr ethryh el lkhda lbyh athgbh mlkwthyh kwrsy el ythyb mlka shlmh hwh kd
I, the Preacher, was king over Israel in Jerusalem.
13
ומסרית ית לבי למתבע אולפן מן קדם יי בזמן דאתגלי לי בגבעון לאללותי ולמשאל יתי מה אנא צבי מניה ואנא לא תבעית מניה אלהין חוכמתא למדע בין טב לביש וסוכלתנו על כל מה דאתעביד תחות שמשא בעלמא הדין וחזית כל עובדי בני אנשא חייבא גוון ביש די יהב יי לבני אנשא לאסתגפא ביה:
byh lasthgpa ansha lbny yy yhb dy bysh gwwn khyyba ansha bny ewbdy kl wkhzyth hdyn belma shmsha thkhwth dathebyd mh kl el wswklthnw lbysh Tb byn lmde khwkmtha alhyn mnyh thbeyth la wana mnyh tsby ana mh ythy wlmshal lallwthy bgbewn ly dathgly bzmn yy qdm mn awlpn lmthbe lby yth wmsryth
I applied my heart to seek and to search out by wisdom concerning all that is done under the sky. It is a heavy burden that God has given to the sons of men to be afflicted with.
14
חזיתי ית כל עובדי בני אנשא דאתעבידו תחות שמשא בעלמא הדין והא כולא הבלו ותבירות רוחא:
rwkha wthbyrwth hblw kwla wha hdyn belma shmsha thkhwth dathebydw ansha bny ewbdy kl yth khzythy
I have seen all the works that are done under the sun; and behold, all is vanity and a chasing after wind.
15
גבר דסריכן אורחתיה בעלמא הדין ומית בהון ולא הדר בתיובתא לית ליה רשו לאיתקנא בתר מותיה וגבר חסר מן אוריתא ופקודיא בחיוהי בתר מותיה לית ליה רשו לאיתמנאה עם צדיקיא בגנתא דעדן:
dedn bgntha tsdyqya em laythmnah rshw lyh lyth mwthyh bthr bkhywhy wpqwdya awrytha mn khsr wgbr mwthyh bthr laythqna rshw lyh lyth bthywbtha hdr wla bhwn wmyth hdyn belma awrkhthyh dsrykn gbr
That which is crooked can’t be made straight; and that which is lacking can’t be counted.
16
מלילית אנא בהרהור לבי למימר אנא הא אסגיתי ואוסיפית חוכמתא על כל חכימיא די הוו קדמי בירושלם ולבי חזא סגיאות חוכמתא ומנדעא:
wmndea khwkmtha sgyawth khza wlby byrwshlm qdmy hww dy khkymya kl el khwkmtha wawsypyth asgythy ha ana lmymr lby bhrhwr ana mlylyth
I said to myself, “Behold, I have obtained for myself great wisdom above all who were before me in Jerusalem. Yes, my heart has had great experience of wisdom and knowledge.”
17
ויהבית לבבי למדע חוכמתא וחולחלתא דמלכותא ומנדעא וסוכלתנו בחנית למדע דאף דין הוא תבירות רוחא לגבר דמשתדל למשכח יתהון:
ythhwn lmshkkh dmshthdl lgbr rwkha thbyrwth hwa dyn dap lmde bkhnyth wswklthnw wmndea dmlkwtha wkhwlkhltha khwkmtha lmde lbby wyhbyth
I applied my heart to know wisdom, and to know madness and folly. I perceived that this also was a chasing after wind.
18
ארום גבר דמסגי חכמתא כד ייחוב ולא ייתב בתיובתא מסגי רגיז קדם יי ודמוסיף מנדעא וימות בטליותיה מוסיף כאיב לבא לקריבוי:
lqrybwy lba kayb mwsyp bTlywthyh wymwth mndea wdmwsyp yy qdm rgyz msgy bthywbtha yythb wla yykhwb kd khkmtha dmsgy gbr arwm
For in much wisdom is much grief; and he who increases knowledge increases sorrow.