Deuteronomy · Chapter 8
Targum Onkelos
20 verses
1
כל תפקדתא די אנא מפקדך יומא דין תטרון למעבד בדיל דתיחון ותסגון ותיתון ותירתון ית ארעא די קיים יי לאבהתכון:
labhthkwn yy qyym dy area yth wthyrthwn wthythwn wthsgwn dthykhwn bdyl lmebd thTrwn dyn ywma mpqdk ana dy thpqdtha kl
You shall observe to do all the commandments which I command you today, that you may live, and multiply, and go in and possess the land which Yahweh swore to your fathers.
2
ותדכר ית כל ארחא די דברך יי אלהך דנן ארבעין שנין במדברא בדיל לעניותך לנסיותך למדע ית די בלבך התטר פקודוהי אם לא:
la am pqwdwhy hthTr blbk dy yth lmde lnsywthk lenywthk bdyl bmdbra shnyn arbeyn dnn alhk yy dbrk dy arkha kl yth wthdkr
You shall remember all the way which Yahweh your God has led you these forty years in the wilderness, that he might humble you, to test you, to know what was in your heart, whether you would keep his commandments or not.
3
ועניך ואכפנך ואוכלך ית מנא די לא ידעתא ולא ידעון אבהתיך בדיל לאודעותך ארי לא על לחמא בלחודוהי מתקים אנשא ארי על כל אפקות מימרא דיי יתקים אנשא:
ansha ythqym dyy mymra apqwth kl el ary ansha mthqym blkhwdwhy lkhma el la ary lawdewthk bdyl abhthyk ydewn wla ydetha la dy mna yth wawklk wakpnk wenyk
He humbled you, allowed you to be hungry, and fed you with manna, which you didn’t know, neither did your fathers know, that he might teach you that man does not live by bread only, but man lives by every word that proceeds out of Yahweh’s mouth.
4
כסותך לא אבליאת מנך ומסנך לא יחפו דנן ארבעין שנין:
shnyn arbeyn dnn ykhpw la wmsnk mnk ablyath la kswthk
Your clothing didn’t grow old on you, neither did your foot swell, these forty years.
5
ותדע עם לבך ארי כמא די מאלף גברא ית בריה יי אלהך מאלף לך:
lk malp alhk yy bryh yth gbra malp dy kma ary lbk em wthde
You shall consider in your heart that as a man disciplines his son, so Yahweh your God disciplines you.
6
ותטר ית פקודיא דיי אלהך למהך בארחן דתקנן קדמוהי ולמדחל יתיה:
ythyh wlmdkhl qdmwhy dthqnn barkhn lmhk alhk dyy pqwdya yth wthTr
You shall keep the commandments of Yahweh your God, to walk in his ways, and to fear him.
7
ארי יי אלהך מעלך לארעא טבתא ארעא נגדא נחלין דמיין מבועי עינין ותהומין נפקין בבקען ובטורין:
wbTwryn bbqen npqyn wthhwmyn eynyn mbwey dmyyn nkhlyn ngda area Tbtha larea melk alhk yy ary
For Yahweh your God brings you into a good land, a land of brooks of water, of springs, and underground water flowing into valleys and hills;
8
ארעא חטין וסערין וגופנין ותאנין ורמונין ארעא דזיתהא עבדין משחא והיא עבדא דבש:
dbsh ebda whya mshkha ebdyn dzythha area wrmwnyn wthanyn wgwpnyn wseryn khTyn area
a land of wheat, barley, vines, fig trees, and pomegranates; a land of olive trees and honey;
9
ארעא די לא בעצורין תיכול בה לחמא לא תחסר כל מדעם בה ארעא די אבנהא פרזלא ומטורהא תפסול נחשא:
nkhsha thpswl wmTwrha przla abnha dy area bh mdem kl thkhsr la lkhma bh thykwl betswryn la dy area
a land in which you shall eat bread without scarcity, you shall not lack anything in it; a land whose stones are iron, and out of whose hills you may dig copper.
10
ותיכול ותשבע ותברך ית יי אלהך על ארעא טבתא דיהב לך:
lk dyhb Tbtha area el alhk yy yth wthbrk wthshbe wthykwl
You shall eat and be full, and you shall bless Yahweh your God for the good land which he has given you.
11
אסתמר לך דילמא תתנשי ית דחלתא דיי אלהך בדיל דלא למטר פקודוהי ודינוהי וקימוהי די אנא מפקדך יומא דין:
dyn ywma mpqdk ana dy wqymwhy wdynwhy pqwdwhy lmTr dla bdyl alhk dyy dkhltha yth ththnshy dylma lk asthmr
Beware lest you forget Yahweh your God, in not keeping his commandments, his ordinances, and his statutes, which I command you today;
12
דילמא תיכול ותשבע ובתין שפירין תבני ותיתב:
wthythb thbny shpyryn wbthyn wthshbe thykwl dylma
lest, when you have eaten and are full, and have built fine houses and lived in them;
13
ותורך וענך יסגון וכספא ודהבא יסגא לך וכל די לך יסגא:
ysga lk dy wkl lk ysga wdhba wkspa ysgwn wenk wthwrk
and when your herds and your flocks multiply, and your silver and your gold is multiplied, and all that you have is multiplied;
14
וירים לבך ותנשי ית דחלתא דיי אלהך די אפקך מארעא דמצרים מבית עבדותא:
ebdwtha mbyth dmtsrym marea apqk dy alhk dyy dkhltha yth wthnshy lbk wyrym
then your heart might be lifted up, and you forget Yahweh your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage;
15
דדברך במדברא רבא ודחילא אתר חיון קלן ועקרבין ובית צחונא אתר די לית מיא דאפק לך מיא מטנרא תקיפא:
thqypa mTnra mya lk dapq mya lyth dy athr tskhwna wbyth weqrbyn qln khywn athr wdkhyla rba bmdbra ddbrk
who led you through the great and terrible wilderness, with venomous snakes and scorpions, and thirsty ground where there was no water; who poured water for you out of the rock of flint;
16
דאוכלך מנא במדברא די לא ידעון אבהתך בדיל לעניותך ובדיל לנסיותך לאוטבא לך בסופך:
bswpk lk lawTba lnsywthk wbdyl lenywthk bdyl abhthk ydewn la dy bmdbra mna dawklk
who fed you in the wilderness with manna, which your fathers didn’t know, that he might humble you, and that he might prove you, to do you good at your latter end;
17
ותימר בלבך חילי ותקף ידי קנו לי ית נכסיא האלין:
halyn nksya yth ly qnw ydy wthqp khyly blbk wthymr
and lest you say in your heart, “My power and the might of my hand has gotten me this wealth.”
18
ותדכר ית יי אלהך ארי הוא יהב לך עצה למקני נכסין בדיל לקימא ית קימיה די קיים לאבהתך כיומא הדין:
hdyn kywma labhthk qyym dy qymyh yth lqyma bdyl nksyn lmqny etsh lk yhb hwa ary alhk yy yth wthdkr
But you shall remember Yahweh your God, for it is he who gives you power to get wealth, that he may establish his covenant which he swore to your fathers, as it is today.
19
ויהי אם מנשאה תנשי ית דחלתא דיי אלהך ותהך בתר טעות עממיא ותפלחנון ותסגוד להון אסהדית בכון יומא דין ארי מיבד תיבדון:
thybdwn mybd ary dyn ywma bkwn ashdyth lhwn wthsgwd wthplkhnwn emmya Tewth bthr wthhk alhk dyy dkhltha yth thnshy mnshah am wyhy
It shall be, if you shall forget Yahweh your God, and walk after other gods, and serve them and worship them, I testify against you today that you shall surely perish.